הזוגיות במשבר והלב בוכה, יש דרך לאחות את הקרעים?

שלום לכולם,
אנחנו זוג שנמצא כבר 7 שנים ביחד, לפני 3 שנים חיווינו משבר זוגיות דומה למה שיש לנו עכשיו, היא לא הייתה מרוצה מהמערכת היחסים שלנו, נמאס לה לישון בבית הוריי, רצתה שנעבור דירה משלנו ואני לא כל כך רציתי ולכן הזוגיות שלנו התפרקה.
חודש שלם בכיתי, הייתי עצוב הרגשתי שאני אפילו רוצה למות אבל היא עדיין הייתה בשלה.
כשהבנתי שהמצב הוא בלתי הפיך השלמתי עם העובדה שזה נגמר בנינו החלתי לצאת עם בנות אחרות.
לא משנה כמה יצאתי עם בנות אחרות, לא הצלחתי להיתגבר רגשית על האהבה העצומה שהייתה לי כלפיה ולבסוף, אחרי שמחקתי אותה מהפייסבוק, מחקתי אותה מהנייד שלי, והצלחתי לשוב ולהיות שמח, היא הרגישה שהיא רוצה שנחזור להיות חזרה ביחד.
ללא היסוס ישר העפתי את כל הבנות והמספרי טלפון שלהן מהנייד וקיבלתי אותה בברכה.
אחרי תקופה קצרה החלטנו שהגיע הזמן לעבור לגור יחדיו כדי לשפר את הזוגיות שלנו ולהעלות אותה שלב אחד קדימה.
לצערי שוב פעם האהבה בנינו דעכה, התשוקה ירדה ובחצי שנה אחרונה כמעט ולא היה לנו סקס וזמן איכות ביחד.
העבודה והלימודים לקחו לנו את כל הזמן הפנוי שלנו והותיר אחריו חלל ריק של זוגיות
בחודש האחרון חשתי שהזוגיות שלנו ממש על הפרק אז, שוחחתי עם בת זוגי וביקשתי שתניח את "הקלפים על השולחן" ופתאום היא הוציאה הכל:
1. "טוב לך איתי"? עניתי לה: לא טוב לי בגלל זה אני רוצה שנדבר על זה
2. "אתה רואה אותי מתחתנת איתך?" עניתי לה בנחרצות: כן, אני רואה אותך אשתי לעתיד ואמא לילדיי
3. "אתה חושב שאנחנו מתאימים?" עניתי לה: אנחנו הרבה זמן ביחד ונכון, יש לנו הרבה דברים במשותף ולא במשותף, יש דברים שאני אוהב פחות שאת אוהבת יותר
4. "אתה אוהב אותי?" עניתי לה: שאני מאוד אוהב אותה והיא חשובה לי יותר מכל דברים בחיים, ושהחיים שלי בלעדיה אינם חיים.
היא בתגובה ענתה לי את ההפך הגמור
1. לא טוב לה כבר תקופה ארוכה וחושבת שאין טעם לנסות לאחות את הקרעים
2. היא ענתה שהיא מאוד אוהבת אותי אבל לא רוצה לאשלות אותי והיא לא רואה אותנו מתחתנים.
3. לדעתה אנחנו כל כך שונים אחד מהשני, אני אוהב דברים שהיא לא, היא אוהבת שדברים שאני לא. אין לנו חברים משותפים מכון שהיא לא אוהבת את החברים שלי ואני לא אוהב את החברות שלה. היא גם אומרת שהיא לא מרגישה שייכת למשפחה שלי ושאני לא מרגיש בנוח עם המשפחה שלה
4. היא אמרה שהיא אוהבת אותי אבל בתקופה של החצי שנה האחרונה היא פיתחה מעין חומה רגשית כלפיי ולא חשה יותר אוהבת או נאהבת.
היא לא רוצה לאשלות אותי ואומרת שזה לא יהיה פייר בענייה למשוך את המערכת היחסים הזאת, היא גם אומרת שהיא לא ראויה לי ושמגיע לי מישהי יותר טובה ממנה

קשה לי, קשה לי עם כל המצב הזה.
עכשיו אנחנו צריכים לפרק את החבילה, להתחלק ברכוש של הבית, לחזור לבית הוריי ויותר מכל קשה לי כי אני מרגיש שהיא הצלע השנייה שלי, בשר מבשרי
גדלנו ביחד, חלקנו כל כך הרבה זיכרונות טובים ביחד,
למרות כל החסרונות שבה(השמינה, משפחה רוסית לא חמה, חברות מעצבנות, העבודה שלה שוחקת ולפעמים חוזרת מאוד מאוחר הביתה, פעם היא הייתה בחורה רגישה מלאת אהבה ותשוקה)היא אישה מדהימה, לא יכולתי לבקש משהו יותר טוב ממנה, אוהבת, עם הראש על הכתפיים, אחראית, בוגרת, לא מחפשת שטויות, עובדת בעבודה מסודרת עם תפקיד מעניין והיא אפילו אהבה הראשונה שלי ואני שלה.
אני ניזון מאהבה שלה, החיוך שלה ממיס אותי כל רגע מחדש אני לא מצליח לראות את חיי בלעדיה, אני מרגיש שאם לא ננסה פעם אחת אחרונה לשקם את המערכת יחסים שלנו זה יהיה פספוס מאוד גדול עבורנו ובחיים לא אהיה שלם עם עצמי.
אני לא מפחד להתחיל עם בנות אחרות, אני יודע מה אני שווה
יש לי עבודה מסודרת, נראה טוב, חינני, מלא שמחת חיים, עצמאי ואחראי.
אבל עם כל זאת אני מרגיש שאפילו אם תעבור לידי בר רפאלי, היא לא תזיז לי את הציפורן.
אני עצוב כל כך, הלב שלי כל כך כואב ואני כל כך מפחד שהיא תפיל את הפור ותחליט לסיים את הקשר בנינו.
אבא שלי תמיד אומר: "אל תפחד מהפחד" "הזמן יעשה את שלו" אבל, עם כל זאת אני פוחד מאוד, מהבלתי צפוי, ליום חודש שנה של אחרי.
אני אאבד את העשתונות אם אני אדע שמישהו אחר ממלא את מקומי
ברגעים אלו שאני רושם את מה שאני רושם הרגשות מתעצמות ואני לא מצליח לעצור את הדמעות
אני מרגיש כאילו אני מספיד את החברה שלי וחרב עליי עולמי
אני אעשה הכל, פשוט הכל כדי לתקן את המצב.
האם יש דרך לאחות את הקרעים?
להחזיר את האהבה והתשוקה שהייתה בנינו?
להחזיר את מערכת היחסים חזרה על המסלול?

לבסוף אני רוצה לומר תודה מראש שהשקעתם מזמנכם ולקרוא את מה שהיה על לבי לומר