טוב אז ככה קודם כל צהררים טובים, אשתדל לא לחפור ואהיה קצר תמציתי קולע.
בשעה טובה התחתנתי בגיל 29 אשתי בהיריון וההורים והמשפחות שלנו גרות בעיר אחרת אחת מהשנייה נסיעה של שעה פלוס מינוס לכל כיוון מהיום שהתחלנו לצאת היתה לנו בעיה של המרחק, לא הצלחנו להגיע לעמק השווה , הכמות פעמים שרצינו להרים ידיים ולפרק הכל ב 2 וחצי היא ענקית. באיזה שהוא שלב הצלחנו להגיע לעמק השווה שנגור מינוס פלוס באמצע של שתינו.. באותה תקופה אשתי נכנסה להיריון והכל היה טוב פחות או יותר טוב הצלחנו לגשר על הבעיות והמשיך לחיות בשלום, עד שלאשתי נמאס מהאמצע והיא החליטה שהיא לא מוכנה יותר לגור באמצע בגלל שלא יהיה לנו עזרה מהמשפחה שלה עם הילדה שתיוולד בעזרת השם, היא הטילה וטו ואמרה שהיא לא מוכנה יותר לגור באמצע גם עם זה אומר שמתגרשים וכל אחד ילך לפינה שלו.. אגיד לכם את האמת עם היא לא בהיריון אני חותך לא טוב לי במקום מגורים שלה זה סוג של מושב שאין בו כלום וכל דבר שרוצים לעשות צריכים בעצם לנסוע לעיר שלי שזה שעה נסיעה. אותה הדברים האלה לא מעניינים היא רוצה להיות קרובה לאמא שלה ולאחים שלה שיהיה לנו עזרה. מצד אחד אני יכול להבין את זה אבל מצב שני היא פשוט דורכת עלי ואומרת או שתצטרף או שתתגרש והיא עומדת על זה, אומרת תחליט את סוף השבוע ובמידה ותחליט להפריד כוחות נתחיל לבצע את כל התהליך, אומרת לי את זה בידייה שהיא יודעת שגם יהיה לי קשה לראות את הילדה יותר מ פעם בשבוע שבועיים. לא אפכת לה ממני פה בכלל , אני לא יכול עכשיו להתגרש ממנה כי היא בהיריון חודש חמישי אבל בלד ברירה הסכמתי…. אני עצוב מדוכא לא הלכתי לעבודה כבר שבוע שוקע במחשבות שלי ושואל את עצמי למה היא עושה לי את זה אני עובד אצות מי שמזדהה ועבר משו דומה לשלי אשמח לאיזה טיפ או שתיים ואיזה כמה מילים טובות תודה):
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות