היי, יש לי סבא שהוא בעצם כל עולמי. הוא הבן אדם הכי חשוב בחיים שלי יותר מההורים שלי אפילו. הוא בנאדם כל כך טוב לב וכל כך קרוב אלי והוא אוהב אותי הכי בעולם! הוא בילה איתי בכל התקופות בחיי. כשהייתי קטנה, ההורים שלי רבו הרבה והיו בתהליך גירושין כמובן ! הם הכו אחד את השנייה ואני בכיתי בלי הפסקה ורציתי להגביר את הטלוויזיה בכל רגע. אבל סבא דלי תמיד היה לצידי, חיבק בלי הפסקה ותמך בי לאורך כל הדרך הזו. בקיצור- אני כל כך אוהבת אותו!
בשנת 1998, התגלו לסבא שלי גרורות של סרטן הגרון לראשונה. שאם השנים התפשטו בהדרגה. אבי בת 13, ובערך בשניים האחרונות שמתי לב לריגרסיה משמעותית במצבו. הקרנות בלי סוף, טיפולים בבוסטון .. אבל סבא שלי השתדל לשמוח תמיד . רק לחייך את החיוך היפה שלו ולהביט בעינים הכחולות שלו- וזה כבר הספיק לי! הוא סיפר בדיחות ורק התבדח וצחק כך הזמן למרות כל , כי סבא שלי הוא גיבור!
בשנתיים האחרונות היה לו לוח שנה שעליו היה כתוב לו באיזה יום לדבר ובאיזה לו. הוא היה מסתובב עם לוח מחיק , אבל מאושר ומצחיק כמו תמיד. כששאלתי אותו למה הוא עושה את זה הוא אמר לי ש״ הכל כדי לנצח את הסרטן״. הוא חיבק ונישק בלי סוף ותמיד היה איתי . לא היה שבוע שלא נפגשנו לפחות 4 פעמים . אך הפעם הכל השתנה...
לפני שלושה ימים סבא שלי עבר אירוע קשה בגרון . בעיקבותיו הוא נאלץ לעבור את הניתוח שהוא נלחם על חייו כדי לא להגיע אליו- כריתת המייתרים. בהתחלה שאמרו לי שסבא שלי אילם לנצח, חשבתי שצוחקים איתי אבל עד מהרה הסתבר שלא. :(
כשראיתי את סבא שלי בבית חולים, כאב לי עליו כל כך ! זה לא מגיע לו וגם לי! אני לא קולטת שיש לי סבא אילם! אני יודעת שאני צריכה להיות שם בשבילו ולתמוך בו אבל אני לא מסוגלת. אני פשוט בוכה עליו ומדוכאת נורא! מה עושים? כשאני שאלתי את סבא שלי אם הכל בסדר הוא כותב לי " מאושר כל כך ואוהב אותך״. מה עושים? איך מתקשרים ? איך מתגברים על זה? איך עוזרים לו? אני פשוט לא מסוגלת להיות לידו אבל אני רוצה! כי אני אוהבת אותו כל כך! והוא כל חצי שעה מתיישב לידי ואני צריכה מהר לנגב את הדמעות ולחייך חיוך מאולץ כאילו שלא קרה כלום! תבינו את הקונספט- אני בוכה והוא מצייר לי לבבות ! נראה לי שהוא לא מודע למצב שלו... :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות