לפני 5 שנים עקב משקעים נפשיים מילדות ושרשרת אירועים מצערת ששימשה כטריגר, נכנסה לחיי חרדה,
סוג מאוד מגביל ופוגע באיכות החיים שנקרא אגורופוביה
הפחד הוא מלהיות במצבים שלא אוכל לקבל סיוע, בעיקר כבישים ראשיים, מרחבים פתוחים, שהייה לבד.. לפעמים זה מתבטא בלהיכנס למעליות וכל מיני סיטואציות.
לפני חצי שנה יצאתי עם מישהי שכן נתנה לזה צ׳אנס והכל ממש הלך מצויין, עד שלקחתי אותה לפארק בעיר והרגשתי אי נעימות ככל שנכנסנו יותר אל הפארק והתרחקנו מציווליזציה, משם היא די נבהלה ונפרדו דרכנו.
אפילו שמקבל הודעות מנשים באפליקציית היכרויות אם זה לא בעיר שלי מראש לא עונה בשביל לא להשלות אותה ואותי… אני כבר מיואש, עוד חודש בן 28, ככ הרבה סימני שאלה לחיים שלי בעתיד, כל יום מרגיש כמו השרדות פשוט, מחר שוב נפגש עם פסיכיאטר והוא ירשום לי כדורים וימליץ לי ללכת לפסיכולוג בקיצור שוב אותו ניגון אבל לא משנה מה אין לי פשוט את האומץ לאתגר את החרדה יותר וגרוע מכך אני כבר לא מאמין ולא רוצה… יש למה להישאר בחיים בכלל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות