בזמן האחרון אני חווה קונפליקט מסוים עם היהדות ועם העובדה שהבן זוג שלי לא יהודי, שזה הופך אותי ״למתבוללת״, אני מאוד מאמינה בהשם, אבל אני מאמינה בדרך שונה, אני לא ממש פועלת לפי הכללים, אני אוכלת לא כשר, אני לא צמה בצומות, לא שמרתי פסח בשנים האחרונות, אני לא שומרת שבתות… אני מרגישה גם שאם אקיים את המצוות האלה זה יהיה מאוד צבוע כי מצד שני אני חיה עם בן זוג לא יהודי שהוא באמת הדבר הכי טוב שקרה לי. כי אני אומרת, אם השם לא היה רוצה שאהיה איתו, הוא לא היה אמור להביא לי אותו כאדם רע? אז איך הבן זוג שלי הוא האדם הכי טוב ונסיך שאני מכירה? כבר 3 שנים שאנחנו יחד והוא פשוט מושלם! כמובן שיש ריבים לפעמים, אבל דברים נפתרים. אנחנו רואים עתיד יחד קנינו בית יחד! אנחנו רוצים גם חתונה וילדים. אבל אני מרגישה הרבה פעמים שמשהו לא רגוע אצלי כי הוא לא יהודי ולא באתי ממשפחה מסורתית, להורים שלי לא אכפת בכלל, פשוט למדתי בבית ספר דתי שבו גם הכניסו לי דברים לראש ואמונות מגבילות. בנוסף, כשאני גוללת במדיה אני אוהבת להקשיב לרבנים כי יש להם המון דברי חכמה אבל זה גם מתסבך לי את המוח. הם אומרים שהתבוללות זה בין הדברים הכי נוראיים. אני לא חושבת שאף פעם אבקש מחבר שלי להתגייר, בעיקר גם כי אין לו ברית מילה. (אבא של אבא שלו יהודי והוא עלה מבריה״מ כשהיה ילד)
איך להרפות מזה לגמרי? הרי לא מה שחשוב שנהיה אנשים טובים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות