כן
מעולם לא מרדתי, תמיד הייתי ילדה טובה ומרצה. תלמידה מצטיינת, מפקדת בצבא, תואר באוניברסיטה טובה מיד אחכ התחתנתי לחבר הראשון שלי, לא גרנו יחד למרות שרצינו מאוד, כי העדפתי לא לעשות שום דבר שלא תואם את הציפיות של ההורים שלי. אני נשואה 17 שנים עם שלושה ילדים. כל שישי עושים קבלת שבת אצל ההורים שלי. כל חג גם (המשפחה שלי מסורתית דתית, של בעלי חילונית ואין בדרך כלל ארוחות חג ושבת בכלל לא). אנחנו לא מבשלים בבית ובאופן כללי, אנחנו מרוויחים מצויין ועובדים מאוד קשה. אז רוב תפעול הבית לא קיים; יש עוזרת ואוכלים המון במסעדות או קופסאות שאמא שלי שולחת. אני מרגישה עם זה מאוד לא בנוח, כי אני מגיעה ממשפחה שכל הנשים מארחות בכיף ו״פותחות שולחן״ במהירות וביעילות ואני ממש לא כזו ואני מתביישת שאיני כזו. כשאני מגיעה להורים שלי הם כל הזמן מפנקים את האחים שלי והגיסות. וממני מבקשים להגיע מוקדם לערוך שולחן, לארוז קופסאות לכולם ולסדר כשכולם מסיימים. אני שונאת את זה! את הציפיות השונות ממני ומהבנים במשפחה(כולל בעלי). דיברתי איתם על זה מלא פעמים, זה תמיד הופך לצחוק ותמיד מזלזלים בי וצוחקים עליי על העניין הזה. מידי תקופה אני פשוט מתרחקת ומתנתקת כיוון שאני לא יכולה להכיל את היחס הזה. ההורים שלי לא מאוד בריאים ואני אוהבת אותם מאוד, אין לי רצון לצער אותם ומספיק שאני מתרחקת קצת זה מצער אותם מאוד. איך אני יכולה לגרום להם לכבד אותי? האם יש דרך אחרת מאשר לנתק איתם קשר? שיחות לא עזרו…הם פרימיטיביים והכי הם אישה חייבת לבשל, לנקות, לעזור לאמא ולאחים…וכיוון שאני בת יחידה היחס המשפיל הזה הוא רק כלפי.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025