מרגיש שאני ממש מתבייש במשפחה שלי ואני מפחד שזה יפגע בי, איך להתמודד עם התחושות?

שלום לכולם,
תודה מראש לקוראים והמגיבים.
אני בן 27 בקרוב, ואני סטודנט לתואר ראשון במקצוע נחשב
אדם חברותי שאוהב להכיר אנשים ולהיות בקשר עם אנשים סביבו
כבר תקופה שאני מסתובב עם תחושות מאוד קשות מבפנים.
אני בא ממשפחה שבאמת משתדלת לא להחסיר ממני כלום
וחשוב שתדעו שאני אסיר תודה על כל מה שעשו ועושים למעני
אבל אני מרגיש שאני ממש מתבייש במשפחה שלי
ואני מאוד מפחד שהעובדה שהם מבישים ומביכים כל כך תפגע בי ובהתקדמות שלי בחיים
עכשיו אסביר לכם למה אני מרגיש כך
ההורים שלא לא משכילים כלל, ומתנהגים בצורה מאוד "שכונתית" ולעיתים מזלזלת.
אבא מסתובב כל היום בתחתונים בבית ונרדם בכל מקום כל הזמן (גם באירועים חברתיים עם קרובי משפחה או אנשים מסביב)
אח שלי מתנהג בצורה מזעזעת כמו ערס על גבול העבריין
כל אחד נכנס לשירותים עם הדלת פתוחה כאילו הוא לבד בבית
אף אחד לא מנקה אחריו אף פעם
כולם פשוט מתנהגים בחוסר חינוך מוחלט
האווירה בבית רוב הזמן בלתי נסבלת
המון ויכוחים כל יום כל היום
צעקות מכלום על כלום מהבוקר עד הערב
אין אווירה של ביחד בכלל וכל אחד מכונס בעצמו
אבא שלי מדבר בזלזול לאמא שלי ואמא שלי רק מתלוננת וצועקת כל היום(לפעמים אני מבין אותה בגלל היחס מאבא שלי)
אחי מעשן כל היום סיגריות ואולי גם עוד כל מיני דברים שאני לא מודע אליהם.
אחי מנותק לחלוטין מהמשפחה , כל היום בחוץ עם חברים ושום דבר חוץ מעצמו לא מעניין אותו. כשמעירים לו הוא צועק מקלל ולפעמים גם מרים יד על כולם גם אם זה מול אנשים מבחוץ
אמא שלי מתנהגת בגישה כוחנית ובמקום לנסות להתפייס תמיד מנסה לומר את המילה האחרונה וזה מוביל לפיצוצים
אבא שלי סובל מהשמנה מאוד קיצונית ובמקום להיות מודע לעצמו כל מה שמעניין אותו זה להעביר ביקורת על כולם כאילו הוא הכי חכם והוא כל היום חושב רק על אוכל
הוא לא מניף אצבע בבית וכל היום כמו ילד מגודל דורש שיבשלו לו וינקו לו ויעשו לו ויכינו לו לאכול וכל פעם שיש שיחה על משהו רציני הוא קודם כל רוצה שיכינו לו משהו לאכול
אני מרגיש אי נוחות ולפעמים עוברות לי מחשבות של " אני לא מרגיש שייך לגן חיות הזה"
והמחשבות האלה גורמות לי להיסגר בפני אנשים
אני לא מארח חברים בבית בגלל ההתנהגות של כולם שלא לדבר על לחשוב להביא בת זוג הביתה בעתיד
אני ממש חושש שכל הסיטואציה תפגע בי ותגרום לי להימנע מלהיכנס לקשרים חברתיים ואפילו קשרים זוגיים
ואני בעיקר חושש שאם אכנס למערכת יחסים אז ברגע שבת הזוג תכיר את המשפחה שלי היא לא תישאר איתי
ואני לא רוצה להיות בודד
אני כבר עכשיו מרגיש מאוד בודד מבפנים
ואני לעיתים נמנע גם אם לא במודע מלהיכנס לקשרים רק כי אני פוחד מהעתיד שעלול לבוא והמבוכה שאני עלול להרגיש
אני לא יודע איך להתמודד עם המצב ומאוד קשה לי
לפני שתייעצו לי חשוב שתדעו ששיחה עם המשפחה על המצב לא תעזור ואולי אפילו תחמיר הכל כי כולם ייפגעו אם אגיד להם מה אני חושב ומרגיש
אם בן או בת הזוג שלכם היו באים ממשפחה כזו הייתם מתרחקים ממנו/ממנה?
אם יש לכם חבר שבא ממשפחה כזו הייתם מתרחקים ממנו? או נמנעים להתארח אצלו?
המצב שלי באמת כזה אבוד? איך מתמודדים?
תודה שקראתם ותודה מראש על העזרה