עד היום לא היו לי חברים טובים, עכשיו מרגישה שיש לי פוטנציאל, איך להתקדם עם זה?

היי, אז כפי שראיתם בכותרת לא באמת היו לי חברים טובים במהלך חיי.
עד כיתה ח' עברתי התעללויות וחרם מצד החברה, הייתי באמת ילדה טובה ועדינה ופשוט מצאו בי מישהי ללעג ולקלס. היו צוחקים עלי שאני שמנה, היו צוחקים עלי שהייתי באה עם שמלה, היו אומרים בקולי קולות שכל הבנות יכולות לשחק בחבל, אבל רק אני לא אצטרף.. סך הכל הבנתם מה עברתי.וגם כשעברתי לבית ספר אחר המצב חזר לקדמותו בגלל הרשעים שדאגו לפרסם עלי גם בבית הספר החדש...
מצד שני החיים האלה עיצבו אותי למי שאני היום- אני מאוד רגישה, אינטליגנציה רגשית גבוהה, אוהבת מאוד לעזור.
עברתי לתיכון בעיר אחרת לגמרי, החיים השתנו לי לגמרי. נהייתי פתאום אהובה, מתקשרים אלי, הביטחון שלי עלה פלאים. אבל עדיין לא הצלחתי ממש להשיג חברים ממש טובים. כאלו שיחגגו לי יום הולדת, כאלו שמצרפים אותי בתור קבוצה. ואציין שבכיתות י''א י''ב עברתי תקופה מאוד קשה שלא קשורה ללימודים, כשניסיתי לדבר עם המורה על מה שאני עוברת לאחר כחודש היא אמרה לי שהיא לא מסוגלת נפשית לשמוע את מה שאני אומרת לה ושהיא לא מעוניינת שאפנה אליה (מתברר שזאת העצה של היועצת הארורה), ומאז פשוט הפסקתי לדבר, לא דיברתי עם חברות ולא עם אף אחד אחר ועברתי את הכל בעצמי. אני בטוחה בכך שחוסר השיתוף שלי על מה שאני עוברת בחיים האישיים שלי גרם לי לא להצליח לצבור קשרי חברות, כי בסוף דברי סרק על לימודים לא ממש יוצר קירבה... כן יש לי חברות שאני דואגת להתקשר אליהם, אבל קשר כזה של פגישה פעם בחודשיים...
עכשיו באוניברסיטה אני מתחילה ליצור חברויות, אבל עדיין לא מסוגלת לפתוח פה על החיים האישיים שלי.. בנוסף אני די ביישנית. פתאום חברה אומרת לי אני רוצה שנצא לבלות יחד, בחיים לא קרה לי שאנשים מיוזמתם רוצים שאבלה איתם, אבל באמת לא יודעת איך אמורים להתנהג.. אני רוצה להיות עם ביטחון יותר גבוה, אני רוצה שבאמת יהנו להיות בחברתי.. יש לכם אולי טיפים?
לדוגמא איך ליצור שיחות מעניינות (ולא רק על לימודים אקדמיים), איך לגרום לאנשים להמשך אלי, איך להיות הזאת שרוצים לדבר איתה ולהתייעץ איתה כי אני יודעת שיש לי הרבה מה לתת..
ואציין שהעזרה שאני נותנת לסטודנטים שמתקשים עזר לי בעצם ליצור את החברות הראשונה.
סליחה על הפוסט הארוך, פשוט הוצאתי את כל המחשבות שיש לי במוח, תודה רבה!