אני מנסה להבין משהו, וזה: מה הסיבה לכך שאנשים שמאמנים ביהדות ובמסורת אוכלים מאפי שמרים בפסח? על מי אתם עובדים?
הרי המסורת היהודית היא לאכול מצות בפסח לזכר יציאת מצריים. זה המשמעות האמתית של המגבלה שיש בחג: במקום לאכול חמץ אנחנו אוכלים מצה. לחם שלא טפח, לחם עוני, לחם יבש, לחם שהוא לא באמת לחם.
זו מסורת של אלפי שנים.
היום בכל סופר יש "כשר לפסח" שהיא רמאות 100%. כאילו שהמצווה היא סוג של סעיף בספר חוקים וצריך למצוא עורך דין שיחפש את הפרצה בחוק שיאפשר לך לאכול פיצה עבה שתהיה מוגדרת בתור "מצה".
מוצאים על המדפים שמרים כשרים לפסח, תערובת להכנת עוגה כשרה לפסח, בורקסים וקרואסונים כשרים לפסח, בירה כשרה לפסח, חטיפים ועוגיות. עוגות שמרים כשל"פ שהטעם שלהם זהה לעוגת שמרים רגילה. אבל העיקר שהיה איזה פיקח של עו"ד/רב שבדק שלפי ספר ההגדרות הפיצה מאנצ' הזאת אינה נחשבת לחמץ.
זה תמיד מרגיש לי צבוע. אתם לא באמת מעוניינים לקבל את המצווה, אתם מחפשים איך לא לקיים אותה למעשה, אבל ככה שמבחינה פורמלית זה "יחשב" לכם כאילו שכן קיימתם כהלכה.
אין בעוגת שמרים כשרה לפסח קמצוץ של מסורת יהודית, של מהות החג (לאכול מצה לזכר יציאת מצריים) או של יושרה אישית: הרי כל אחד מבין בשביל מה באה המצווה של לא לאכול עוגות ולחמים. נכון?
אז פשוט מרוקנים את המצווה מתוכן ומהות והופכים אותה לעוד איזה מכשול טכני שצריך לעקוף. כמו אותם משפטנים שמפרשים את כוונת המחוקק על הפשט, תוך כדי התעלמות מהסיבה האמתית למה החוק נחקק.
כאילו שאבות אבותינו אכלו בורקסים ופיצות בפסח במשך שלושת אלפים השנים האחרונות.
על כך אני שואל: בשביל מה אתם עושים כזאת? כי מסורת זה בטוח לא. כבר עדיף ללכת ולאכול בייקון בפיתה לזכר גירוש ספרד. על מי אתם עובדים?
מה לדעתכם מהות המצווה - להימנע מתגובה כימית בין חומצה שמפריש השמר לבין גלוטן? זה כוונת המחוקק? כל עוד זה לא קרה, אז בצק שמרים נחשב למצה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות