אני אוהבת אותה מאוד אבל לפעמים אני לא יכולה שלא להתעצבן ולא משנה כמה אני מתאמצת להשאר רגועה.
אבל לפעמים זה נראה כאילו היא משגעת בכוונה ובאמת שאני לא יודעת איך להתמודד עם זה.
נגיד אם תשאלו אותה שאלה היא בחיים לא תענה פשוט תשובה רגילה כמו שאמורים לענות, למשל בפורים האחרון הייתה לי שיחה כזאת איתה:
אני: "אמא ראית במקרה את השמלה האדומה שלי?"
היא: "למה שלא תלבשי את השמלה הכחולה?"
אני: "כי אני צריכה לתחפושת שמלה אדומה. ראית אותה?"
היא: "לדעתי בכל מקרה השמלה הכחולה יותר יפה לך"
אני: "אבל אמא אני צריכה שמלה אדומה! ראית אותה או לא?"
היא: "אני עדיין חושבת שכדאי שתלבשי את השמלה הכחולה"
אני: "אבל קבעתי עם חברות שנתחפש לתות אז אני צריכה שמלה אדומה"
היא: "אז אולי את תתחפשי לאוכמניה?"
אני: "אמא קבעתי עם חברות ואני רוצה להתחפש איתן, את יכולה בבקשה להגיד אם ראית את השמלה האדומה שלי?"
היא: "אני לא מבינה מה הבעיה שתתחפשי לבד"
בקיצור הבנתם... במקום לענות לי אם היא ראתה אותה או לא ושבזה השיחה תסתיים היא פשוט גררה את זה ללמה כדאי שאני אלבש שמלה אחרת ושיחה שהייתה אמורה להסתיים תוך חצי שנייה נגררה למלא זמן עד שפשוט אמרתי לה שלא משנה ובאתי ללכת ורק אז היא אמרה לי איפה השמלה נמצאת
וזאת דוגמה אחת אבל באמת שכמעט כל פעם שאני מדברת איתה אני כמעט ולא מקבלת תשובות ענייניות ובמקום לענות למה שאני שואלת אותה היא מנסה כאילו לחנך אותי ולהסביר לי מה היא חושבת שכדאי או שהיא עונה כאילו שאלתי אותה משהו אחר.
אני באמת מנסה לא לכעוס ולא להתעצבן, אבל ברגע שכמעט כל פעם מחדש כל שיחה איתה וכל שאלה הכי פשוטה שאני שואלת נהפכת לכזה דיון ואני לא מצליחה לקבל ממנה שום תשובות ענייניות על שום דבר שאני שואלת זה כבר נהיה כמעט בלתי אפשרי.
אני מרגישה רע אפילו להעלות שאלה כזאת למרות שזה פורום אנונימי. אבל באמת ממש קשה לי עם זה ואני מרגישה שאני לא מצליחה לתקשר איתה ואני אשמח לעצות אם יש לכם מה להגיד.
תודה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות