בן הזוג לא מעוניין ביחסי מין ומרגישה שהוא לא נמשך אליי, מפחדת שבוגד, מה לעשות?

דבר ראשון מתנצלת על המגילה פשוט חשוב לי שיהיה מפורט ומי שמייעץ יבין הכי הרבה שאפשר את הסיטואציה.
אני ובן הזוג שנה וקצת ביחד.
אני בת 22 והוא בן 27.
באופן כללי אספר שהוא עבר חיים מאוד מאוד קשים (לרגע לא הפריע לי בו כן? סתם שתבינו יותר), ללא משפחה בקשר, די לבד בעולם ומהר מאוד עברנו לגור אצלי בבית של ההורים. ההורים והמשפחה שלי מתים עליו ברמות, הוא באמת בחור זהב גם אליי הוא בן זוג מושלם, וניתן לראות כמה הוא מאושר ופורח בבית שלי. סוף סוף מרגיש חום ואהבה ובית נורמטיבי. אין אושר וסיפוק כזה עבורי.
אז מה הבעיה? הסקס.
בהתחלה היה לנו סקס מדהים. כמה פעמים ביום אפילו ואני יודעת ששנינו באמת נהננו. (זה קרה יותר שהוא עוד היה גר ביחידת דיור לבד ואני לבד אצל ההורים)
לאחר חצי שנה בערך משהו קרה, עברנו לגור ביחד בבית שלי אול אין ובהדרגתיות הייתה ירידה בתדירות יחסי המין.
לאט לאט התדירות ירדה באופן טבעי ואני בהתחלה לא ראיתי בזה משהו לא תקין. אבל בואו נגיד את זה ככה שחצי שנה כבר בקושי שכבנו. אולי שלוש פעמים בכל חצי השנה הזאת (מתוכה היינו כבר בשתי חופשות גדולות ושגם בהן לא היה יותר מידי) מרגיש שכל פעם יש תירוץ אחר ושזה בכלל בכלל לא מפריע לו. (יכול להיות שאני רעה שאני קוראת לזה תירוצים אבל באמת שבהרגשה פנימית, מרגיש שזה לא 100 אחוז אמת).
בהתחלה זה פשוט דעך ולא דיברתי על זה מתוך בושה ומבוכה ואז כשאזרתי את האומץ לדבר על זה חוויתי האשמות ו״לא יודע על מה מדובר״.
אחרי שיחה שתיים שינה פאזה וטען שיכול להיות שעצם זה שזה תמיד זמין אז זה גרם לו פחות לרצות.
ובחודשיים שלושה האחרונים גילינו שיש לו פפילומה שגרם להרבה פצעים להופיע באיזור איבר המין ונאלץ להסיר אותם ופה באמת אני מבינה שזה הליך לא נעים ולא אמרתי מילה.
במשך חודשיים הבן אדם טוען שכואב לו והוא מרגיש לא נעים ושזה עדיין לא הוסר במלואו ובאמת אני מאמינה לו זה הדבר הכי לא נעים שגבר יכול לעבור ובאמת שהכי הייתי שם.
אבל אתמול חודשיים אחרי ההליך הרפואי יצא שראיתי במקרה את האיבר מין שלו ולא היה עליו כלום, כאילו הכל הוסר והרגשתי מרומה.
בשורה התחתונה אני מרגישה שהוא פשוט לא נמשך אליי וכל פעם מוצא תירוץ אחר.
הוא טוען שהוא מאוד מאוד נמשך אליי ושאני סתם אוכלת סרטים.
אני מפחדת שהוא לא נמשך אליי והבית החם שלי ״קנה״ אותו וקשה לו לעזוב.
מפחדת שהוא בוגד בי בלי שאני יודעת למרות שאני די בטוחה שלא.
מה לגביי שיח פתוח? עשיתי, כמה וכמה פעמים. ומרגיש שזה פשוט לא כזה מעניין אותו והוא לא עושה שום דבר כדי שהמצב ישתנה. מרגיש שפשוט נוח לו במצב הנוכחי.
חייבת לציין שהוא היה מאוד מאוד פעיל מינית עד לפני חצי שנה, איתי בתחילת הזוגיות וגם עם מלא בחורות לפניי.
הוא הראשון שלי ואני מרגישה כל כך דחויה ולא מסופקת ומרגישה נשואה בת 60 בזמן שאני אמורה הכי לפרוח מינית.
אני אפילו מרגישה קצת חרדה קלה מקיום יחסי מין בגלל המצב, גם בפעמיים שלושה ששכבנו במהלך חצי השנה האחרונה החדירה הראשונית כאבה לי ברמות ולקח זמן עד שהתחלתי באמת להנות ומאז יש לי סוג של חרדה להתקרב לאיזור של החור אפילו להכניס טמפון מרתיע אותי מעט.
אני לא יודעת כבר מה אפשר לעשות.
חשבתי לעלות בפניו את האופציה של להפריד את המגורים, אולי משהו בהפרדה הזו תלבה את התשוקה מחדש והשחיקה לא תורגש כמו עכשיו אבל אני כל כך מפחדת שיפגע ו״לקחת״ ממנו את הבית שחלם עליו ולתת לו שוב להרגיש דחוי ולא רצוי.
אני באמת אוהבת אותו ואני יודעת שהוא אותי מאוד.
הוא מדבר איתי על חתונה וילדים ואני כאילו לא מבינה איך אפשר להתקדם לשלב הבא מהמקום הזה.
לא יודעת אם יש כל כך מה לייעץ אבל גם לרשום את זה היה סוג של טיפול פסיכולוגי בשבילי חחחח.
בכל מקרה אם יש למישהו/י עצה יתקבל בברכה