היי,
לפני חודשיים התחלתי לצאת עם מישהו בן 46 (לא נשוי ואין לו ילדים). בהתחלה זה היה רק בשביל סקס, זה מה ששנינו רצינו... התחלנו להיפגש פעם בשבוע למרות שאנחנו גרים ממש רחוק זה מזו, וממפגש למפגש אני שמה לב כמה כיף לי איתו מעבר לסקס, כמה הוא חכם, מעניין, מצחיק, כישרוני, מלא שמחת חיים מדבקת (משהו שנורא חסר לי). הוא מתייחס אליי כל כך יפה, הוא לא מתנהג אליי כאל יזיזה, הוא מראה שאיכפת לו ממני ואנחנו מדברים כל יום, הוא אומר לי שהוא מתגעגע אליי וקורא לי מאמי ומתוקה שלו. אני מתגעגעת אליו בשנייה שאנחנו נפרדים וקשה לי כל כך לחכות לפעם הבאה שנתראה, רק מחכה לחבק אותו ולדבר איתו. הבעיה היא שזה לא טוב, אני לא יודעת אם זה הדדי בכלל. הוא אמר לי לפני משהו כמו חודש שכיף לו איתי והוא הודה שזה לא יעשה לו טוב אם אפגש עם בנים אחרים, כמו שאני אמרתי שיעשה לי רע אם יהיה עם בנות אחרות... ואז פתאום לפני יומיים הוא שאל אותי אם לא מצאתי מישהו באיזו מסיבה שהייתי בא ולמה בחורה כמוני לא יוצאת עם בנים ונהנת מזה. ותכלס גם אם זה הדדי זו בעיה, כי זה לא שנוכל להתחתן, או שאוכל אי פעם לספר על זה למשפחה שלי מבלי שינתקו איתי קשר. מצד שני אני גם לא מסוגלת להיפרד ממנו, הוא בין האנשים הבודדים שמשמחים אותי. אני לא יודעת מה לעשות כבר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025