אני בחור דתי.
לפני בערך 3 שנים הכרתי מישהי צעירה ממני בהרבה. היא היתה משהו שלא רואים כמותו: פיית-פרא, שחיה בעולם משלה, אופי של סוסון ויופי שכמותו מאז לא ראיתי, ויחד עם זאת - דתיה/מחוברת לדת.
היא סה"כ נהנתה להכיר, ולהיפגש, אבל לא באמת היתה בעניין של זוגיות איתי, והיא לא הטעתה אותי, אלא היתה גלויה לגבי הסקפטיות שלה, אבל חשבתי שבסופו של דבר אצליח, אז ניסיתי שוב, ושוב.
מפה לשם.. לפני שנה חזרתי מחו"ל וגיליתי שיש לה חבר, ושהיא מתכננת להתחתן איתו, ומאז לא דיברנו.
היא לא יוצאת לי מהראש, ומאז אני מכיר רק בחורות סתמיות, שאני לא מוצא בהן עניין.
הזמן עובר ואני מרגיש שהיא (לא באשמתה, כמובן) גרמה לכך שלא אוכל להכיר אחרת.
לא יודע אם היא התחתנה.
לפעמים אני מרגיש שהיא סוף סוף נעלמת.. ואז היא שוב חוזרת עד הסוף, ושוב אני תוהה אם לשלוח מישהו לברר, אם היא התחתנה, אם התגרשה, אם יש מה לעשות, כי מרגיש שהיא שם (בראש) בשביל להישאר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות