שלום לכולם
אני מרגיש שהחיים שלי נתקעו ואני לא יודע מה לעשות..
לאחר שהשתחררי מצהל חליתי בדלקת מפרקים, מה שמנע ממני לעבוד שנה ויותר, וכיום אני חולה כרוני ומטופל בתרופות ביולוגיות על בסיס חודשי.
ביטלתי לימודי הנדסה כי החלטתי שמקצוע ריאלי לא מדבר אליי והחלטתי על לימודי סיעוד, התחלתי ללמוד סיעוד ולאחר מספר שבועות ביטלתי את הלימודים בגלל שמצבי הבריאותי שוב הדרדר.
לאחר שסוף סוף החלטתי שסיעוד זה מה שאני רוצה ללמוד וזהו מקצוע שיספק אותי, אני כיום מתחיל להבין שבגלל המחלה שזה יהיה בעתיד רק מקצוע שרכשתי ולא עבודה בתאכלס.
אני כבר משוחרר 3 שנים, אחרי טיול (שגם את הטיול קיצרתי בגלל המחלה), ואני באמת שלא יודע מה לעשות.
לא השלמתי עם המחלה שלי, לא השלמתי עם זה שאצטרך לקחת תרופות כל החיים.
באמת שאני אפוס כוחות עם זה שאני נכה ביטוח לאומי, צריך להתחנן לקבלתג נכה וצריך להחליט איזה מקצוע יהיה לי 'קל' בגלל המחלה הארורה הזו.
אפילו בחבר'ה רואים אותי כבן אדם "זקן" שכל היום בבית, גם אם זה בצחוק בתוך תוכי זה מאוד מאוד פוגע.
אני מרגיש שאני כל הזמן מאכזב את ההורים שלי שנותנים לי הכל ורוצים שאני אצליח ומה שאני עושה זה הכל ההפך.
לפעמים אני חושב שאם הייתי יתום אני הייתי מסיים את החיים שלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות