ההורים שלי הפכו לאנשי רק ביבי בקטע קיצוני וזה פוגע לנו בכל הקשר, מה לעשות עם זה?

אני בא ממשפחה נורמטיבית, חילונית ממרכז הארץ שמעולם לא היה לה צוויון פוליטי מובהק.

לפני קצת יותר מעשור עברתי לגור בחו״ל.
בתקופה הזו קרו שני דברים משמעותיים : -התחתנתי ונולדו לנו ילדים.
-ההורים שלי הפכו לאנשי רק ביבי במובן הקיצוני של המילה.
ועל זה קצת ארחיב .
הם מהמשפחות האלו שהטלוויזיה דולקת כל הזמן על חדשות 14, הם מדברים במושגים כמו ״המפלגה״ ״המחנה״ ״בוגדים״ וכו׳, הם השתתפו במימון מטסי תמיכה בנתניהו, הפייסבוק משמש להם מנגנון פריקת עצבים והתוכן שהם מעלים הוא לא פחות ממפחיד.
והכי נורא זה שהם קשים מאוד, דעתם נעולה בכל נושא ואי אפשר לשנות את דעתם כי הם מבחינתם צודקים.
זה נכון לפוליטיקה, זה נכון לאנשים שהם החליטו למחוק מהחיים שלהם ונכון למצב הבריאותי שלהם שהם לא משתפים אותי במה שקורה להם, למרות שמצבם מתדרדר עם השנים.

במהלך השנים היו לנו אינספור ויכוחים עקרוניים ולפרקים לא דיברנו כמה שבועות בגלל פיצוצים ביננו.

בשנה האחרונה התעייפתי מזה, ניסתי להגיד לעצמי שאלו אבא ואמא שלי למרות הכל והזמן שאנחנו מאבדים לא שווה את זה.
אז החלטנו שיש דברים שלא מדברים עליהם, פוליטיקה קודם כל.
אבל לאט לאט הבהרתי שיש דברים שלא מסתדרים לי באוזן.
סתם למשל בדיחה גזענית (ואפילו לא מוצלחת) על גייז או ערבים, זה לא משהו שאני רוצה לשמוע בייחוד מאנשים כמוהם.
שאנחנו מדברים על זה חבר ילדות שהוא ובעלו הצליחו להביא לעולם ילדים, הבטן שלהם מתכווצת והם עדיין מסתכלים על זה בתור משהו לא נורמלי.
בביקור שהיה לי בארץ לפני שנה, אחרי שלא הייתי שנה וחצי בארץ בגלל הקורונה, אבא שלי התחיל לצרוח עליי כמו שהוא אף פעם לא צרח ואמר לי שאין יכולת הכלה בגלל שאני לא מסכים איתו.

מאותה נקודה בערך, השיחות הפכו לרדודות ועצורות וחוץ מהלראות את הילדים בווטסאפ, אנחנו כמעט לא מדברים על שום דבר.

בגלל שאני יודע שהם תומכים בצורה מוחלטת בממשלה הנוכחית, בייחוד במצב החברתי הפוליטי הנוכחי, יש לי עוד פחות מוטיבציה לדבר איתם.
כן אלו ההורים שלי, הסבא והסבתא של הילדים שלי, אבל אין עם מי לדבר ונראה שהתחושה מתחילה להיות הדדית כי כמה שהם בקושי התקשרו, הם מתקשרים עוד פחות.

אני באמת שלא יודע מה לעשות כבר.
הכי קל לוותר, להזכר במה שהיה ולהיות עצובים על איך שנגמר.
אבל לא בא לי לוותר.
איך אני עושה את זה בלי להתיש אף צד?
איך שמים מחלוקות כל כך מהותיות בצד?