אז ככה, אני בן 29 ובחיים לא הייתי במערכת יחסית זוגית עם מישהי.
הקשר הכי ארוך שהיה לי עם מישהי זה היה בערך חודש וזה גם בסוף לא הלך כי היא אמרה לי שהיא לא נמשכת אליי, וזאת בעיה שלי שאני לא יודע איך לגרום לבחורה להימשך אליי.
לא יצאתי גם להרבה דייטים בחיים וממה שכן יצאתי (יכול לספור אולי על 10 אצבעות) זה לא הלך משהו כי אני לא הצלחתי ליצור משיכה אצל הצד השני.
עוד דבר שבאפליקציות לא הולך לי בכלל עם בחורות וגם כשיש לי התאמה עם מישהי או שהיא לא עונה, או שהיא כן עונה וזה זורם ואז אני זה שמקבל רגליים קרות וחותך.
עוד משהו, אני חושב שיש לי בעיה חברתית, אולי אפילו אפשר לומר על חרדה.
אני חברותי ויכול לנהל שיחה עם אנשים אבל פה זה נגמר, אין לי חברים בתכלס ואין לי מעגלים חברתיים.
אני בשנה האחרונה של הלימודים שלי בתואר ואני לא מכיר כמעט אף אחד אצלי מהאנשים שלומדים איתי וממי שאני מכיר זה שלום שלום כזה (אני יכול להאשים את הזום והקורונה אבל אז אני אשקר לעצמי בנושא הזה).
אני רואה שלכולם יש כבר את המעגל החברתי שלהם, יש להם את החוקים שלהם והיציאות והמסיבות שלםהם ואני נמצא בחוץ וזה מתסכל.
באופן כללי זה נראה שלאנשים סבבה עם התחומים החברתיים ובזוגיות ומרגיש לי שאני ממש תקוע ולא חי את החיים בצורה נורמלית (בלי חברים ובלי חברה) וזה מאוד מתסכל אותי ואני מפחד גם להישאר ככה כל החיים (עוד חודש אהיה בן 30 וזה לא צחוק..)
אשמח להתייעצויות מה כדאי לעשות ואולי אפילו לאיזו מילת עידוד כזאת :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות