אני ובן זוגי כבר חמש שנים יחד, מתוכן 4.5 גרים ביחד. מאוד אוהבים וקשורים אחד לשני.
מה שמטריד אותי בזוגיות שלנו הוא ששנינו די מנותקים מהמשפחה שלנו..
אני מנותקת מהמשפחה שלי מבחירה. גדלתי בבית אלים מילולית ופיזית, אף פעם לא הסתדרתי עם הוריי או אחיי. בגיל 18 עזבתי את הבית וניתקתי איתם קשר. היחידה ששמרתי איתה על קשר היא סבתא שלי, שגרה היום בבית אבות ואני מתראה איתה בערך פעם בחודש כשאני מבקרת אותה. לצערי מצבה הבריאותי לא מאוד טוב ואני לא יודעת עוד כמה זמן נותר לי אותה.
בן הזוג שלי זה סיפור קצת אחר. הוא דווקא אוהב וקשור למשפחה שלו, אבל היא מאוד מצוצמצמת. יש לו אמא חד הורית, שהוא קשור אליה ואוהב אותה ואנחנו מתראים איתה הרבה. סבא וסבתא שלו לא בחיים לצערי. הדודים שלו חיים בחו"ל, ולפני כמה שנים גם אחיו היחיד עבר לחו"ל עם המשפחה שלו.
יוצא בעצם שאין לנו כמעט משפחה בארץ. עכשיו כשאנחנו חושבים על להתחתן ולהרחיב את המשפחה הנושא מתחיל יותר להטריד אותי.
לא תהיה לנו בעצם עזרה עם הילדים מהמשפחה, חוץ מאמא של בן זוגי שבעצמה אישה מאוד עסוקה ולא יודעת כמה תוכל לעזור לנו. גם תמיכה כלכלית מהמשפחה אין לצערי (אמא של בן זוגי עובדת קשה כדי לפרנס את עצמה ולא ממש יכולה לעזור לנו כלכלית).
למרות שיש לי משפחה גדולה (אבא, אמא, ושלושה אחים) לחזור להיות איתם בקשר זו לא אופציה מבחינתי בשל הפגיעה המתמשכת שעברתי מהם בילדות.
אשמח לשמוע טיפים, עצות או סיפורים של אנשים ממצב דומה. האם אפשר להסתדר כזוג עם ילדים כמעט בלי עזרה משפחתית? איך עושים את זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025