יצאתי בשאלה מהחברה החרדית לפני שנים. אני רק רוצה שקט מזה בגלל שאני כבר לא מאמין. לצערי במדינה פה אין ממש שקט מהדת ולי כיוצא בשאלה זה מאוד מפריע. ולא רק זה, אלא שהדת עתידה להתגבר כאן בגלל הילודה.
אין לי חברים בעולם החילוני. למרות הניתוק מהעולם החרדי, אני מרגיש יותר שייכות חברתית לשם מאשר לחילונים. הם אלה שמזמינים אותי לחתונות שלהם למרות שעזבתי את הדת, בחתונה חילונית מעולם לא הייתי.
למרות החיבור שיש לי עם העולם החרדי, היה לי את האומץ ובחרתי לעזוב, בגלל שאני כופר בדת ולא מאמין. מאותה סיבה אני לא רואה טעם להמשיך לחיות פה(לצערי), אבל אני מרגיש שאני הולך באיזשהו מקום נגד עצמי, כי אני בעצם הולך למקום שאין לי כל קשר אליו ומתנתק לחלוטין מהעבר שלי. הפעם גם החרדי, גם היהודי וגם הישראלי.
בערך כמו שעשיתי כשיצאתי בשאלה והתנתקתי מהעולם החרדי והלכתי למקום אחר שכבר לא היה חלק ממני(העולם החילוני).
אני לא שואל אם כדאי לעשות את זה או לא. אני רק תוהה כיצד להתמודד עם התחושות. במובן מסוים היה לי קל יותר אם היו מפסיקים להזכיר לי את העבר. אבל לא מפסיקים. חרדים מהעבר מתקשרים לפעמים(ובצורה סמויה מנסים לשכנע אותי לחזור, ללא הצלחה מצידם), וכעת גם המשפחה בטח ינסו להמשיך לשמור איתי על קשר כשאעבור מדינה. כל הדברים האלה מזכירים את העבר ומקשים על ההתאקלמות. איך להתמודד עם התחושות הקשות במעבר למדינה אחרת ולחברה אחרת, ועם ההרגשה שאני כביכול הולך נגד עצמי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025