בן הזוג רוצה להיפרד בזמן שאהיה בטיול כי לא רואה אותו מתמודד עם ההמתנה, מה לעשות?

שלום לכולם וסליחה מראש על החפירה
אני ובן זוגי שנה ביחד אני בת 22 והוא בן 27. הפער בפרקים בחיים אכן מורגש הוא בראש של לחסוך לבית, עבודה, לבנות בית וכו ואני מרגישה רק בתחילת החיים.
אנחנו מצליחים למצוא את האיזון בזוגיות ביום יום ומתפשרים אחד בשביל השנייה על מנת שהזוגיות תצלח. אבל יש סוגייה שתמיד באוויר שקשה להתעלם או להחליק אותה.
כל החיים חלמתי על הטיול הגדול בדרום אמריקה של איזה חצי שנה ואני יודעת שאם לא אעשה אותו כל החיים אחיה בתחושת פספוס לגביי זה.
כמובן כשנכנסתי לזוגיות שיקפתי לו שאני רוצה לצאת לטיול הגדול ופשוט זה די התמסמס במהלך הזוגיות כי לא הייתי סגורה על איך אעשה את זה ואיך אשלב את זה מעבר לזוגיות; ביחד עם העבודה, חסכון לטיול, עם הלימודים וכו׳
בכל מקרה הצלחתי למצוא שלושה חודשים ספציפיים בשנה הבאה שמסתדרים לי בול מכל הבחינות לעשות את הטיול יחד עם החברה הכי טובה שלי.
תמיד הנושא הזה היה באוויר אבל אתמול דיברנו על זה ברצינות.
הוא אמר לי שהוא לא יכול למנוע ממני לעשות טיול כזה ולומר לי לא לטוס כי הוא יודע כמה אני רוצה את זה, אבל באותה נימה אמר שבלי שום קשר לאהבה הגדולה שלנו הוא לא רואה את עצמו מצליח להתמודד עם ההמתנה בארץ והציע שניפרד לתקופה שאני בטיול.
למרות שזה מאוד בוגר, ריאלי והגיוני לשנינו ההצעה שלו אני לא מצליחה לקבל אותה וציפיתי ממנו לחכות לי.
אני יודעת שזה נשמע שאני חיה בסרט שמישהו ישב לחכות לי שלושה חודשים אבל מי שמכיר את הזוגיות שלנו יודע שיש כאן משהו אחר, אהבה וחברות מטורפת ששווה לחכות בשבילה גם יותר משלושה חודשים. בואו נגיד את זה ככה שאם המצב היה הפוך אני הייתי מחכה לו.
אחרי שהציע את ההצעה התנגדתי ונעלבתי שלא מוכן לחכות לי שלושה חודשים למרות שידעתי שזה הפתרון הכי טוב לשנינו. הוא בחור מאוד טוטאלי בזוגיות וחייב תקשורת יומיומית ומודע לכך ובגלל זה אמר שהוא מודע לעצמו ויודע שהוא ישתגע בארץ ויציק לי משם בשיחות ושאלות ותחקירים והוא לא רוצה את זה לא לעצמו ולא לי. אני יותר בחורה משחררת שלא רואה בעיה בלא להיות בקשר יומיומי אבל ברור לי שאנחנו לא אותם אנשים והאמת שהסיבה שלו די הגיונית.
בגלל שהתפרקתי ולא יכלתי לקבל את זה אמרתי לו שיטוס איתי ונטייל ביחד ואני לא רוצה להיפרד והוא הציע שיתפטר מהעבודה ויטוס איתי לחודש וחצי - חודשיים גג רק בשביל שלא ניפרד. מצד אחד זו פשרה די הוגנת (למרות שתמיד תכננתי לעשות טיול של חצי שנה וירדתי לשלושה חודשים בגלל הזוגיות) אבל מצד שני אני יודעת שדרום אמריקה זה ממש לא הקטע שלו, הוא בן אדם של אירופה לשבוע וכבר מתגעגע לשגרה ורואה בטיול גדול בזבוז של כסף וזמן. אז לגרום לו להוציא ים כסף ולוותר על מקום עבודה בשביל ״לרצות״ אותי מרגיש לי לא מוסרי. מעבר לזה שמרגיש שהציע את זה בלי באמת להתכוון לזה עד הסוף.
בכל מקרה איפה התסביך שלי?
למרות שאני יודעת שבסיטואציה הזאת הכי הגיוני להיפרד ולדבר כשחוזרים ולסמוך על הגורל אני בטוחה שאם אדע שהוא שכב עם בחורות בזמן שאני בטיול או חס וחלילה איזה אקסית או מישהי שאני מכירה (שמה שככל הנראה יקרה) אני לא אצליח בחיים נפשית לחזור אליו.
אז אחרי כל החפירה מה דעתכם?