יש בינינו קשר עמוק ואמיתי, האם שווה להשאר ידידים למרות הכל?

אז ככה.. הכרתי מישהו לפני חודש וחצי , קצין בן 24 עושה תואר במדעי המחשב והוא פשוט וואו. אנחנו מדברים כל ערב בפלאפון במשך שעות יש בינינו כימיה משיכה אנחנו מצליחים לדבר על דברים עמוקים מצד אחד ומצד שני לצחוק מדברים מפגרים שנינו באותו ראש של פרטנר זוגי לחיים הבנה והכלה ובגדול בחיים לא הרגשתי ככה חיבור לבן אדם ממש התחושות בטן שלי כלפיו הן משהו אחר ממה שהכרתי (אולי זה מה שמרגישים כשמוצאים את האחד )
אני באמת נדלקתי עליו קצת והוא סיים קשר של שנה וחצי לפני ארבעה חודשים ושאלתי אותו בפגישה האחרונה שלנו אם הוא חושב שהוא מוכן לקשר גם מבחינת העובדה שהוא עושה תואר וכל זה והוא אמר שהוא חושב שכן אין מה לדאוג ובאמת גבר חלומותי מכבד מנומס גנטלמן אמיתי מושך מאוד לא קמצן עם ראש על הכתפיים אפשר לנהל איתו שיחות עמוקות וגם לצחוק על דברים מפגרים באמת מדהים הקשר והחיבור והכל היה וואו אחד גדול! כמו שאמרתי
אתמול הוא אמר לי שהוא ממש נמשך אלי וממש מחבב אותי ושהוא הבין במערכת יחסים הקודמת שלו שהוא צריך מישהי שהיא קשובה אבל גם יש כימיה ובמערכות יחסים הקודמות שלו הוא הסתפק רק בכימיה ונראות טובה והיום הוא מבין שהוא צריך גם מישהי שאפשר לדבר איתה על דברים קצת יותר רציניים יש לו שלוש אקסיות של שנה וחצי (הוא בן 24 ומגיל 18 הוא כל הזמן היה בזוגיות) והוא חשב שוב על מה שאמרתי והוא אמר שהוא ממש ממש ממש מבואס על החיים שלו אבל הוא חייב לשתף אותי במחשבות שלי שהוא אולי כרגע לא מוכן לקשר רציני ושהוא הבין שהוא אולי רוצה קצת להכיר את עצמו לבד ושאני באמת מה שהוא רצה והכל אבל זה כרגע בלתי אפשרי כי הוא רוצה לתת 100 אחוז בקשר ולא חצי כוח ושגם ככה לא נעים לו שהוא עונה בדיליי בגלל שהוא קצין וגם לומד לתואר הראשון שלו ושהוא נורא רצה להיות כנה איתי ולשתף במחשבות שלו במקום להשלות ושחבל שלא הכרנו בתקופת זמן קצת יותר טובה שהוא מאוד מאוד נמשך אלי וממש אוהב את האופי שלי ושאני אינטיליגנטית מאוד ושנונה ושהוא ממש רוצה שנמשיך להיות בקשר ושהוא ימשיך לדבר איתי אחרי כל סוף יום וציין כמה פעמים שהוא ממש ממש בקטע שלי ושאם הוא היה מחפש אז ברור שזאת הייתה אני ואין שום ספקות וזה לא שאם לא אני אז אחרות
עכשיו
קודם כל באסה כן? הוא היה באמת מדהים אבל כנראה לא שלי , אני מאוד מבינה אותו כי גם אני לא ציפיתי כל כך לקשר אני בעצמי לפני שנה עברתי פרידה של קשר של 4 שנים וגם אני הייתי צריכה את הזמן הזה להיות לבד תקופה אבל אלוהים מתכנן אחרת מה שנקרא וקצת נדלקתי עליו בכיוון של ממש באלי שיהיה הבן זוג שלי משהו לא נורמלי חחחח (אני לא יודעת אם ככה מרגישים כשמוצאים את האחד )אבל אני מאוד מבינה את המקום של להכיר את עצמך לבד אחרי כל כך הרבה זמן של קשר בגלל זה גם תהיתי איתו אם זה לא משהו נראלו קצת עובר לו במחשבות
דבר שני האם אתם חושבים שלהמשיך להיות איתו בקשר למרות החיבה שיש לו כלפי זה הדבר הנכון לעשות? גם אם זה להשאיר את האש קטנה ? אני יודעת שאם נפגש אז שוב נתנשק ולא אין לי בעיה עם זה אבל השאלה כמה זה רעיל מצד שני הצדדים
כי אני באמת מרגישה משהו ממש אחרת כלפיו (וכבר היו לי שני מקרים אחד שיצאתי עם בחור חודש ושבוע ואחד חודש שלם וכשזה נחתך אצלם לא הרגשתי ככה ומהר מאוד התאוששתי בערך יום למחרת )אני ממש מרגישה שלא באלי להכיר אחרים והאמת שהוא גם מרגיש את הרגשות האלה כלפי פשוט הוא באמת רצה להיות כנה איתי וגם אמר לי איך שנמשיך מכאן זה תלוי בשנינו הוא גם אמר לי את זה כמה פעמים השיחה הזאת הייתה ממש ארוכה כי הוא ממש היה מבואס וגם היום בבוקר יום אחרי שכל השיחה קרתה הוא רשם לי כרגיל
אשמח מאוד לעזרתכם בנושא