מאז השחרור שלי סמוך לגיל 23 נכנסתי לתואר ראשון מדמח בפתוחה ראיתי שזה לא מדבר אליי. זה חיזק לי את התובנה שאני לא טוב עם מספרים וגם אם אשקיע ואצלח את המבחנים תמיד אצטרך להאבק בזה, להשקיע אובר אנרגיה, לא להנות מהדרך, ולדעת שאף פעם לא אוכל להיות מקצוען באותו תחום ריאלי לכן פסחתי על המקצועות ההנדסה-מדעים.
בקיץ האחרון לקחתי מספר קורסים במשפטים במכללה למנהל והרגשתי עניין אבל לא שלם עם זה שאני רוצה להיות עורך דין משום שאין לי סבלנות שהקריירה שלי תהיה תהיה על סכסוכים של אנשים.
יש לי את החספוס לזה, פשוט לא חושב שאני אהנה מזה.
באופי שלי אני יותר אומנותי אוהב לצייר, מופנים יותר( בטוח בעצמי אבל לא מוחצן), מתיימר להבין את נפש האדם, אוהב סרטים ומבין בזה. כל מה שציינתי יש כאלה שהיו משאירים את זה כתחביב לצד התעסוקה הראשית ויש כאלה שיקחו את זה צעד קדימה אני מתלבט מה לעשות.
-יש את משפטים שלא פסלתי על הסף( אם אהיה שופט זה דווקא מתאים לי)
-אדריכלות-לימודים ארוכים שלא לצורך שכר זעום וזה לא מה שאנשים חושבים שזה. וזה עבודה מול מחשב כל הזמן שזה משעמם אותי
-עיצוב פנים-אין פרנסה
-פסיכולוגיה-נשמע מעניין לא הצלחתי להבין סדר גודל של שכר, הדרך לשם מאוד ארוכה 11 שנים אחרי התמחות כולל תואר ראשון שני ובניהם מבחן מתא"ם
לא יודע אם זה שווה את כל הדרך וגם זה אומר שרק לקראת גיל 40 אתחיל לעסוק בזה באמת
מעוניין לשמוע עצות מגילאי 23+ מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות