הדילמה שלי היא כזאת, מצד אחד יש לי בעיה שיש לי רגשות נחיתות כי אני מרגישה "זקנה" לגבי גילי בלי תואר ביד אם משווה אנשים בחול שהתחילו ללמוד בגיל 18.
אני מרגישה שאני מבזבזת זמן, ושצריך כבר להתחיל תואר ולהיכנס פחות מאוחר לשוק העבודה. אך אני לא רוצה ללמוד בישראל,למרות שיש לי יותר קל כישראלית כאן ללמוד, ואני יכולה לממן את הלימודים בקלות, קשה לי לדמיין להיות כאן עוד 4 שנים בציעורתי, ורוצה ללמוד במדינה מסוימת שיש לי עניין בה בכללי. עכשיו אותה מדינה, יש קשיים, בין אם זה כספיים ללמן לימודים ל 4 שנים, לבין אם אני נשארת שם אחרי, להשתלב בחברה ובעבודה. אז חשבתי לפני שאני אתחיל לימודים כלשהם, ללכת ללשם ללימודי שפת המדינה, כך שאוכל ללמוד את השפה, אך גם לחוות לטווח יחסית ארוך את החיים היומיומים באותה מדינה, לראות איך זה ואם אני אוהבת. אולי אני בכלל לא אוהב את החיים שם, וארצה לחזור. אז חשבתי אם אלך בסוף השנה הזאת, אוכל להחליט החלטות יותר ברורות לגבי לימודים וכיוון חיים.
אך ההורים שלי אומרים שזה יהיה בזבוז זמן ללכת לשם לפני, ושעדיף להתחיל קודם תואר פה, ואז אחרי שיש תואר ללכת לחול לראות לחוות. אני מבינה אותם, אבל הקטע הוא שאם אני רוצה להישאר באותה מדינה, אני צריכה ללמוד מקצוע שיאפשר לי לעבוד בו גם בחול, לכן אני לא רוצה לבחור עכשיו ללמוד לפני שאני חווה את החיים באותה מדינה ויודעת אם מעוניינת בכלל לעבוד בחול וללמוד מקצוע כזה.
מה דעתכם? מצד אחד מרגישה שאני צעירה ואם אני אעשה טעויות שאתחרט אז עדיף עכשיו ולא אחר כך, אבל ריאלסיטית , אני גם פוחדת שאתחרט שעשיתי צעד נועז, ולא הלכתי בדרך התרבותית, ולהתחרט שיכולתי להיות במקום אחר.