רושמת פה די כדי לפרוק ואולי גם לשמוע עצות של אנשים שהיו במקומות האלה.
עברתי פרידה לפני חצי שנה שנורא טלטלה אותי, הוא היה הגבר הראשון שבאמת אהבתי אהבה אמיתית שראיתי גם לעתיד והתאכזבתי ממנו במה מטורפת מסיבות מסוימות.
לקח לי די הרבה זמן להבין מה היה באמת בקשר, איפה אני טעיתי ומה עלי לשפר וגם נפלו לי כמה אסימונים והבנתי שהייתי נורא תמימה ו"קורבן" למניפולציות.
אני מרגישה בתקופה נורא מבלבלת, רזיתי מלא, ירדתי 4 קילו ושוקלת 43 ואני כבר לא אוהבת איך שאני נראית, אני גם שומעת הרבה הערות מהסביבה וזה מוריד אותי עוד.
בנוסף נפלו לי הרבה אסימונים שהייתי תמימה מאוד עם חברות והקשבתי להרבה עצות גרועות שלהן שגם תרמו לטעויות שעשיתי גם בקשר הקודם וגם בקשר הנוכחי, אם זה לחמם אותי על בני זוג על מקרים קטנים ולשכנע אותי להיפרד מהם. הייתי נורא תמימה שסמכתי עליהן יותר מעל עצמי כי באמת האמנתי שהן רוצות רק בטובתי, אבל היום אני רואה שאת העצות שייעצו לי, הן לא מיישמות בכלל על עצמן, כשלהן יש חבר ובאותה תקופה לא היה.
אני מרגישה פשוט שאין לי כבר על מי לסמוך, אני לא מצליחה לעלות במשקל ואני בטוחה שהמצב הנפשי שלי תורם לזה ובנוסף אני סטודנטית להנדסת חשמל אז הלחץ לא מוסיף.