שלום לכולם ,
התחתנתי עם אישתי לאחר שיצאנו כשנתיים ,בתחילת הקשר בנה אובחן כאוטיסט ,זה היה הקשר הרציני הראשון בחיי (גיל 36)התאהבתי בה מעל הראש ולומר את האמת התעלמתי מהעובדה שיש לה ילד ולא בילתי איתו הרבה זמן במהלך השנתיים הראשונות של הקשר
הייתי כל כך צמא לאהבה וקשר אמיתי שהתמקדתי רק בה והיינו מבלים רוב הזמן אצלי וכשהיינו אצלה זה היה בלילה כשהוא כבר ישן
כשעברנו לגור ביחד בדיוק התחילה הקורונה העסק שלי נסגר,ואישתי נכנסה להריון ,מאוד חששתי מכל הקטע הגנטי אבל הייתה בי אמונה שהיום אין לי מושג מאיפה שהכל יהיה בסדר כך שהכל הגיע בבת אחת פתאום מצאתי את עצמי כגבר שרגיל להיות לבד כל חייו 24 שעות בבית עם הבת זוג וביחד עם בנה מלאים בחרדה שעמום ותופעות של טרימסטר ראשון
הוא ילד מתוק וחמוד אבל לא קל לי להתמודד עם המצב מאחר ויצירת הקשר איתו היא אחרת ,הוא לא עונה על כל שאלה או שהוא עונה את אותו דבר מספר פעמים ,הוא מרבה לצעוק להתרוצץ בחדר כשהוא צופה בטלביזיה אין לו חברים ויש הי את החשש וגם לומר את האמת מבוכה ליצור קשר עם הורים אחרים שהילדים שלהם נירוטיפיקלים(לא על הרצף האוטיסטי)ומרגיש אשמה על כך שאני נבוך קשה לי מאוד לחלוק את הזמן בבית בינו לבין בתי הביולוגית שאליה אני מרגיש אהבה ללא תנאי אני מאוד מנסה לתת לו את היחס הכי טוב שאני יכול אבל מבחינת אישתי זה לא מספיק ,מבחינתה זו לא הקרבה מצידי לקבל ילד עם צרכים מיוחדים זה פשוט המצב וצריך לקבל את זה ,מצב שגורם לי להרגיש טינה וכעס אליה ואני מרגיש בודד במערכה והרבה פעמים אני יוצא הבד גאי
אני מרגיש מאוד מבולבל וכמו שאומרים ״יצאתי ילד ״כי לא התייחסתי לפיל בחדר בתקופה שיצאנו
אשמח לשמוע דעות ועצות
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025