רע לי ממש בתור חפש, אני שונא את הפלוגה ואת המחלקה שלי שנאת מוות, כל מי שאהבתי עבר מקום ואין לי שום חבר נפש, הבעיה העיקרית שמונעת ממני להוציא גימלים בלי סוף או לחתור לעוף משם זה המפקד שלי ואבא שלי.
ברגע שאני אעקוץ משהו הוא ישר יתקשר אליי ויומר לי שזה מזיין לו את המחלקה כי אין לנו הרבה סדכ והוא בן אדם שאני אוהב אהבת נפש ואני מרגיש חרא שאני דופק אותו אבל כשאני שם אני סובל ברמות שאני לא מסוגל לתאר ועוד בעיה שיש זה שאבא שלי גם אוכל את הלב אם אני מנסה לעקוץ והוא נכנס לחרדות שאני פוגע בעצמי פיזית ומקצועית ואני הורס לעצמי את החיים.
יוצא שבכל מצב אני לא מבסוט ואני מתחיל לאבד את זה.
אשמח לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות