זה היה לפני כמה שנים, חברה שלה באה לבקר ואז נשארה לישון,
ידעתי שהחברה שלה רוצה אותי כבר כמה שנים אבל הסכמתי, אני בעצמי נמשכתי אליה אבל לא היה לי את האומץ לספר אז שיקרתי.
באותה תקופה התחלנו לגור ביחד, להשכיר דירה בגיל צעיר.
רוב האחריות נפלה עלי, החברה הייתה במצב בריאותי לא טוב אז הייתי גם צריך לטפל בה, להשאר לילות ער כדי לעזור לה להחלים.
זה היה תקופה רעה בשבילי, השקעתי את כולי כדי שהיא תחלים, היא לא הייתה במצב של להעריך וגם לא במצב של לתת בחזרה.
ואז הביקור הגיע. לא תכננתי מראש כלום. דבר גרר דבר והנה אני מחבק את אותה ידידה כדי לנחם אותה, הרגשתי שאני מקבל הערכה שהייתה חסרה לי כלכך, עוד לא הבנתי כמה לא בסדר המצב.
ליטפתי אותה, קצת יותר מידי. ברגע שהבנתי שזה כבר לא ניחום קמתי משם.
לא היה לי את האומץ לספר לחברה שלי, סחבתי את זה איתי כמה שנים ולפני כמה שבועות סיפרתי לה.
בהתחלה הייתי בטוח שזה נגמר. אחרי כמה שעות החלטנו שניתן עוד צ׳אנס.
הזמן עובר, יש עליות ויש ירידות אבל הפחד שזה לעולם לא יעבור, יסלח או ישכח נשאר.
זה באמת אפשרי לשקם קשר אחרי שהאמון נפגע?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות