שלום לאסק פיפל ולאנשיו.
בעבר יצא לי לכתוב יותר מפוסט אחד בנוגע לפרידה שהייתה לי לפני שנתיים וקצת.
קיבלתי הרבה עזרה אך גם הרבה תגובות שיפוטיות, ואני יכולה להבין גם למה.
האקס נפרד ממני ואני לקחתי את זה קשה בטירוף שזה הוציא ממני צדדים שלא הכרתי בעצמי.
הכל היה כאוטי והייתי אובססיבית. לא אפרט על כך.
שנה וחצי התאבלתי גם על הקשר, גם על מה שהיה אחריו, גם על מה שהוא אמר ואיך שהתנהגתי. אבל זה לא עבר לגמרי.
עד היום כשאני חושבת על זה לפעמים (בעיקר ברגעי משבר שלא קשורים אליו בכלל) אני מרגישה שזה מעלה בי כאב גדול.
בעיקר כי אני הובלתי לזה, גרמתי לזה להשאיר בי צלקת.
הלוואי והייתי מתנהגת אחרת,
הלוואי והיינו נפרדים אחרת.
היום, שנתיים וקצת אחרי, ביחס לשנה וחצי הקשה הזאת, אני במצב הרבה יותר טוב.
אבל עדיין לא מרפה ממה שהיה, מחפשת סגירת מעגל לפעמים, כועסת עליו בלב לפעמים כי נפגעתי, מבקשת ממנו סליחה אצלי בלב לפעמים.
אבל, הרי אין עם מי לדבר,
אני גם לא הייתי מדברת עם עצמי אחרי דבר כזה.
מטרתי בפוסט בעיקר לפרוק ולשאול,
איך להשלים עם זה שזה לעולם ישאר?
.
.
.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות