אז ככה הכרתי מישהו הוא התחיל איתי, דיברנו ממש מהרגע הראשון המון, הוא יזם המון דיברנו בשלב מסויים עברנו לשיחות טלפון כל שיחה הייתה לפחות ארבעים דקות. הוא בצבא ככה שבכל רגע פנוי שיכל כתב לי. במהלך החודש וחצי שאנחנו מדברים נפגשנו שלוש פעמים, פעמיים מתוכם במרכז הוא בא לכאן הוא גר בצפון שעה ומשהו נסיעה ממני. בכל אחת מהפגישות נהנינו ממש, שנינו הרגשנו כאילו אנינו כבר מכירים, בלי שתיקות מביכות, דיברנו בלי סוף. בפעם השלישית הזמין אותי אליו ללילה ביישוב, שאכיר גם את המשפחה שלו והחברים. וכך היה הייתי אצלו ביום חמישי בערב פגשתי את כולם והיה ממש נחמד חזרתי בשישי בערב. הוא הציע שייסע אליי בשבת בצהריים וילך לבסיס בראשון בבוקר ממני, כמובן שאמרתי לו שאשמח שהוא יבוא. בשבת בבוקר קמתי דיברנו קצת בטלפון הכל היה רגיל ואז התקשר אחרי שעה ואמר שהוא מרגיש שהוא לא שם, שהוא לא רוצה להמשיך אתזה שאני אקשר אליו יותר ואפגע יותר. בנוסף אמר שעניין הנסיעות עזר לו להחליט ״לוותר״ על זה, בגלל שהוא לא יוצא הרבה הביתה וכשהוא כן יוצא חשוב לו גם להיות איתי וגם עם המשפחה והחברים ושזה יהיה קשה.
בסוף השיחה אמר שאולי הוא יתחרט על זה ושזו כבר בעיה שלו ושאולי ינסה לתקן אותה. וגם אמר שאולי התקדמנו מהר מידי, כשהכל היה יוזמה שלו, גם לפגוש את המשפחה שלו וגם לבוא אליי.
בקיצור אני מתוסכלת ממחשבות של מה יכל לצאת מזה, הייתה לנו כימיה מעולה והוא באמת היה אחלה של בן אדם שונה מכל מי שפגשתי ועצוב לי קצת. איך משחררים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025