אני בתהליכי גירושין. לקח לי זמן רב להגיע למסקנה הזו שעדיף לי בלעדיו והרבה התלבטויות. לילות ללא שינה. מחשבות רבות. בכי. חרדה.
יותר משנה אני מרגישה בדידות ולבד, שאין לי פרטנר וזה החמיר אחרי שהוא הרים עליי יד ואיים עליי. המקרה הזה לא יוצא לי מהראש, למרות זאת נשארתי וחשבתי שאם נעבוד על הדברים זה ישתפר וישתנה היינו בטיפול,
טעיתי שוב נתתי צ’אנס ועוד צ’אנס והכל אותו הדבר…
אחרי החתונה הדברים הקצינו והגיעו למקומות לא טובים בכלל, אין לנו ילדים, אני יזמתי את הפרידה אז למה אני צריכה להרגיש מבוישת ולחוש השפלה בתהליך מול הרבנות?!
כאילו האישה היא חפץ ורכוש של הבעל
שאין לאישה מילה ועמדה בכלל…
הרי אני זו שקמה והלכה מהבית אחרי איומים, יחס קר ומזלזל ואף אלימות.
רציתי לפרוק ואשמח לעצה איך לעבור את התהליך הזה כמה שיותר בקלות בלי רגשות אשם וחרטות
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות