להמשיך הלאה עם החיים הכל בסדר
היי אני בן 21 וקיבלתי פרופיל 21 בסביבות גיל 16.
על בריאותי. גם לא הייתי אז במצב נפשי מספיק טוב בשביל לעשות צבא. מאז אני עשיתי שירות לאומי, נתתי מעצמי שנתיים מעל ומעבר גדלתי הרבה שם והתפתחתי אישית. אבל עדיין למרות שאני חושב שהמערכת לא לגמרי מתאימה לי כי יש לי קשיי הסתגלות וחרדות ואולי קצת דיכאון שאני עדיין עובד עם פסיכולוג כבר כמה שנים. אני איכשהו חושב על להתנדב.
אולי כי אני מרגיש מחוץ לחברה הישראלית. מרגיש שפיספסתי משהו. מרגיש שיסתכלו עליי בעין רעה בכל תחום זוגיות עבודה וכו'. כי הדבר הזה כבר מחלחל לתודעה החברתית ולוחצים על כל אחד בערך כיום ליהיות בצבא. וגם יותר אנשים עם מוגבלויות בזמן האחרון מתגייסים. אז עוד יותר זה מחזק את הסטיגמה.
ממילא גם כל מי שאני מכיר בערך מתגייס. שזה חברים משפחה כולם.
ואני בהחלט מרגיש רע עם עצמי בגלל זה, ולא מספיק טוב. כאילו הצבא צריך ליהיות דרישת מינימום בשביל שארגיש עם ערך.
אני גם התחלתי תואר ראשון כרגע. למשך 3 שנים. כרגע. אבל תמיד המחשבה של הצבא מגיעה.
אני כן רוצה לתרום למדינה בתחום המדע.
אני פוחד שלא ייתנו לי לתרום בתחום הזה בגלל שלא עשיתי צבא. בקיצור אני לא יודע את איזה גיל אני יכול להגיש בקשת התנדבות. ולא יודע עם סליחה על הביטוי "לזרוק" את העתיד שלי לשנים הקרובות בשביל ליהיות בצבא ולעזוב הכל. ולהסתכן במצב הנפשי שלי שגם ככה עדיין לא משהו. ואני עובד עליו.
רק בשביל איכשהו להרגיש שייך. כי אני יכול לתרום בעוד אלף דרכים בתחום המדע והמחקר בארץ.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025