היי אני בן 25 ויש לי חברה שאני גר איתה בתל אביב ואנחנו כבר כמה שנים ביחד. כולם תמיד חושבים שאנחנו הזוג המושלם הזה שהכל טוב ושזה רק עניין של זמן עד לחתונה וכו.. בנוסף שנה הבאה התקבלתי לתואר יוקרתי באוניברסיטה נחשבת עם מלגה מלאה ולכאורה הכל מושלם.
אבל אני מפחד בטירוף.
אני מפחד להיכנס למסלול הזה של החיים להתחתן להתחיל את התואר (אסיים אותו אחרי גיל 30).
לא עשיתי טיול אחרי צבא כי עבדתי (אין לי תמיכה כלכלית מההורים). והחברה שלי היא היחידה שהייתי איתה אי פעם (אנחנו 5 שנים ביחד מאז שהייתי בצבא).
אני מפחד להיכנס למסלול הזה ו״לסגור״ לעצמי את החיים.. לכאורה יש לי הכל בחיים, אבל לא ניסיתי דברים, לא טיילתי, לא הייתי עם אחרות שזה נורא מסקרן אותי ואני חושב על זה כל הזמן..
מרגיש שאני לפני פיצוץ ושפשוט באלי לעזוב הכל ולברוח למזרח להצטרף לחברים ולהיזרק שם איזה שנה שנתיים לחוות חוויות שאפשר לחוות רק בגיל צעיר להיות עם אנשים וכו..
אבל אני מפחד לעזוב את מה שבניתי ושאני אצטער אחר כך על זה שברחתי.. את המלגה של התואר אי אפשר לדחות ומי יודע איך יהיה לי להיות רווק שוב..
חברה שלי ממש לא בראש הזה וכשאני מעלה את הנושא היא ממש נעלבת ומתחילה להילחץ שאני הולך לעזוב אותה, מרגיש שאני לא יכול לשתף אותה ולפרוק בנושא הזה.
אותה לא מעניין להיות עם אחרים והיא מבחינתה כבר יחסית סגורה ויודעת איך היא רוצה שהחיים שלה יראו ככה שאין לה את הלחץ הזה שיש לי לנסות ולחוות דברים.
מחשבות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025