עד לצבא הייתי ההגדרה של ׳ילדה טובה׳. מוציאה ציונים טובים בתיכון טוב, מסיימת בגרות טובה, מתנדבת, שמחה, אחות ובת טובה.
כשהתגייסתי התפתח אצלי דיכאון. לא ממש ספרו אותי בצבא ודי נפלתי בין הכיסאות. היו לי גם משברים אישיים ומשפחתיים שהשפיעו מאוד.
קיבלתי קיצור לשירות ויצאתי לאזרחות.
אבל מאז אני אדם שונה. כבוי יותר, חושש יותר, חסרת החלטיות.
עברו כמה שנים ואני בכל פעם מנסה להילחם בעצמי,
עכשיו אני מרגישה שוב בתקופה לא כל כך טובה.
יש לי לחץ ממסגרות, כך שאני כל חודשיים מתחילה עבודה חדשה, מתפטרת, לוקחת הפסקה של כמה שבועות ומתחילה שוב בעבודה אחרת. יש ימים שאין לי כוח להקים את עצמי מהמיטה. בכלל. לא לאכול ולא להתקלח. אני לא בוכה, פשוט אדישות כזאת למצב ותחושה שאין לי כוחות. שאני עייפה.
אני רוצה לדאוג לעצמי לכמה דברים, לקנות בגדים, לטפח את עצמי כמו שכל בחורה נורמלית עושה ולא מצליחה למצוא את הכוחות לדברים האלו..
בדיקות הדם שלי תקינות ואני ממש לא אובדנית, להפך אני מנסה לצאת מזה כל הזמן.. ויש תקופות הרבה יותר שמחות ופעילות אבל בסוף הכל חוזר כמו סבב.
איך להרים את עצמי מזה? האם זה השלב ללכת לאיש מקצוע? איך למצוא איש מקצוע מתאים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות