לפני 8 חודשים בחור נאה השם י' הוסיף אותי בפייסבוק. אני לא מפחדת לאשר אנשים שאני לא מכירה ואין לי חברים משותפים איתם, אז אישרתי אותו. באותו היום דיברנו עד 3 בלילה, והיה לי ממש כיף לדבר איתו. דיברנו בעיקר על החיים האישיים של כל אחד מאיתנו. הוא סיפר לי על עצמו שהוא בן 26, עתודאי - קצין תקשורת, גר במרכז וכו'... אני סיפרתי לו על עצמי. היה לנו הרבה על מה לדבר, ולא היו שתיקות מביכות. עד כמה שעצוב לי להודות בזה, ההיכרות שלי איתו הייתה הכי רחוק שהלכתי עם גבר עד כה. זאת אומרת אף פעם לא התנשקתי ואף פעם לא קיימתי יחסי מין. אפילו לא קרוב לאלה. אחרי שדיברנו על כך נושא אפשרי, הוא הציע שניפגש. דחיתי את הפגישה איתו לא כי אני חוששת להיפגש עם מישהו זר לחלוטין, אלא כי אני מתביישת. יום אחד התעצבתי על מישהי, אז פירסמתי סטטוס כזה: "למה אנשים שמגיע להם להירקב בכלא לא יכולים לדרוס אנשים שמגיע להם למות?". חחחחח הוא ראה את הסטטוס שלי, ומיד מחק אותי. הוא לא מבין ציניות.
מאז שהוא מחק אותי עברו כבר 3 חודשים, ואין יום שאני לא חושבת עליו. אני פיספסתי יהלום. בחורים מתחילים איתי לעתים ממש רחוקים, ואלה בדרך כלל בחורים שאני לא מעוניינת בהם. עצוב לי שכך הסתיימה ההיכרות שלנו. הוא לגמרי היה אחד הדברים הכי טובים שקראו לי בחיים. אני בן אדם נטול חיי חברה ויש לי חברים בודדים, אז במצב כזה פשוט בלתי אפשרי להכיר בן זוג. בבקשה, אל תגידו לי לנסות לדבר איתו. אני לא אעשה דבר כזה. מה שכן, הייתי רוצה שייפרשו לי חלק מהשיחות שלנו. מי שמוכן לעזור לי, אני אשמח לשמוע דעה של מישהו שמבין עניין.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות