אני מרגישה שהוא אינו בטוח במהות הקשר בינינו ואולי זה קשור בי, מה דעתכם?

אני בת 36, יוצאת מזה 3 חודשים עם גבר בן 46. יש לציין כי יש בינינו היכרות מוקדמת ניסינו לצאת לדייט/שניים לפני כשנתיים אבל זה לא הסתדר בזמנו מסיבות שקשורות בעיקר בי וכעת אנחנו יחד כבר 3 חודשים.
יש לציין כי בבסיס הקשר והתקשורת בינינו מאוד מכבדת, נעימה, רואה את הצד השני ואני לא מטילה דופי בהתנהלות הכוללת. אני אוהבת אותו אבל כבר מזה חודש, מאז שהתחלנו לדבר קצת יותר עמוקות הבנתי שיש איזה שהוא עניין שגורם לו להיות מהוסס/מרוחק ממני לעיתים.
ישבתי איתו לשיחה כנה לדבר על הדברים והסברתי לו שאני מרגישה את הריחוק הזה ומאז אני מקבלת ממנו כל מיני הסברים שונים לאנרגיה הזאת שמגיעה ממנו.
בהתחלה הוא אמר שהוא מרגיש שאנחנו צריכים להכיר יותר לעומק, שהוא מרגיש אהוב ושיש פער מסויים ביני לבינו, אח"כ אמר שיש לו פחד, שהוא מבין שהשלב הבא איתי הולך לכיוון רציני של משפחה ושזה מלחיץ אותו ושהוא עדיין לא מרגיש מוכן ולא יכול לתת לי וודאות, אח"כ יצא לו איזה משפט שזה קשור למשהו בינינו והרגשתי שהוא חושש להמשיך לדבר על זה והפסיק. עכשיו כשהעניין עלה שוב אומר שעדיין יש פחד אבל פחות והוא הבין שאף פעם לא היה לו משהו טוב והוא כבר חשב שזה לא יקרה לו זוגיות טובה ומשפחה ולכן הוא לא כ"כ יודע איך להתמודד עם זה.
בכנות וגם אמרתי לו את זה, אני מרגישה שהוא אינו בטוח במהות הקשר בינינו. אולי זה קשור בי, אולי זה קשור בקשר עצמו שנוצר.
יש לציין שכבר הכרנו את המשפחות אחד של השניה ואף היינו יחד באירועים משפחתיים, כך שבכל מה שקשור למסביב וטכנית על פניו הוא עושה את כל מה שאפשר כדי להראות שהוא בעניין, פשוט בתוך תוכי אינני מצליחה להרגיש שזה בא מהלב אלא יותר ממקום של לרצות אותי ושלא אקום ואלך, כי הוא כבר יודע שאני מרגישה את הפחד והחשש הזה שלו
והוא הודה שהוא סובל מהפחדנות הזאת בכל תחומי החיים , כשיש מקום שצריך אחריות ומחוייבות כולל בעבודה זה גורם לו להילחץ. על אף שהעבודה שלו היא עם אחריות רבה.
גם לשמוע את המילים אני אוהב אותך שמעתי רק לאחר ששאלתי אם הוא מרגיש שמשהו ברגש חסום אצלו/הוא לא מצליח לבטא רגש/הוא לא מרגיש כך. תמיד שואלת בצורה נעימה ומכבדת. לא ממקום דורשני וביקורתי אלא רק להיות מודעת למה קורה ולא לחיות באשליה של לתת לזה עוד ועוד זמן ואז שזה יתפוצץ לי בפרצוף. אני מבינה שלכל בן אדם הקצב שלו אבל אני לא בטוחה שזה קשור בקצב ואני לא רוצה להשלות את עצמי ובגילי אני בכנות לא רוצה לבזבז את זמני לשווא כך שאשמח לשמוע לעצתכם.
בשיחה האחרונה בינינו אמרתי לו שאני מבקשת שייקח לעצמו כמה ימים שבהם יחשוב עם עצמו מה הוא רוצה מעצמו ומהקשר בינינו והאם הוא חושב שהוא יוכל לתת לי את הבטחון שאני זקוקה, הוא הציע שיילך לטיפול, שגם זה תהליך. הוא אמר שמתמודד עם הפחד הזה שנים בינו לבין עצמו ומקווה שזה יעבור לו בעוד חודש-חודשיים. קשה לי אישית להאמין שפחד כזה יכול לעבור בפרק זמן שכזה. אשמח לתובנות שלכם.