הבית שלי הוא מקום די טוב אבל לקחנו ילדה לאומנה, אני ממש הייתי בעד אבל כשהיא באה גיליתי שהיא פשוט מעצבנת, יש לה אישיות שאני לא יכולה להתחבר אליה והיא כל הזמן משקרת, וזה גורם לכל הבית להיות עצבני ואף אחד לא שמח, ואמא שלי כל היום על משככי כאבים כי קשה לה עם הילדה.
ובבית ספר פשוט אף פעם, מהיסודי עד עכשיו אף אחד לא מאמין בי כי אני דיסלקסית ונמאס לי כבר שמדברים אלי כמו אל פגה. ושתי הדברים האלו מורידים לי את המוטיבציה להתקיים, אין לי במה או במי להיאחז, אין לי עם מי לדבר, ולאחרונה עברתי פרידה, עכשיו אני יודעת שפרידה זה בתכלס שטיות בגיל שלי אבל עדיין פשוט כואב לי בלב בעקבות זה.
אני פשוט אבודה ומבולבלת ואני לא יודעת מה יתן לי כוחות לקום בבוקר.
תודה מראש.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות