יוצאת חודשיים עם חבר שלי ומרגיש שלא אכפת לו ממני רוב הזמן, מה לעשות במצב כזה?

אז יש כמה דברים שמפריעים לי…
1. הוא לא אומר סליחה אף פעם, והוא עושה הרבה דברים שפוגעים בי ונראה שלא אכפת לו.
2. מדבר על ידידה שלו הרבה.
3. לא רוצה שאני אלבש דברים חשופים למרות שזה איך שאני אוהבת להתלבש וזה הכי מחמיא לי לדעתי.
4. רוצה שאני אתייעץ איתו לפני שאני יוצאת ואם הוא אומר לי לא אז מבחינתו אסור לי לצאת.
5. משחק אותה דואג שאני לא אצא למועדונים, אבל לא שואל אפילו פעם אחת אם הכל בסדר כשהוא יודע שאני ביציאה.
6. אמר לי את המשפט הבא - ״שבוע הבא את במחזור אז בכלל אין מה לדבר איתך״. בדיוק היום אמר את זה.
זה משפט שנפלט לו בזמן שהוא כעס, אבל זה עדיין מהדהד לי בראש ואני לא מפסיקה לחשוב על זה. פוגע ברמות. הוא אמר שלא הבנתי נכון, אבל זו בול המשפט שהוא אמר, אז איך אפשר לא להבין לא נכון משפט כזה? והוא אמר לי לא להיתקע על זה.
7. יש לו איזה 5 אפליקציות בפלאפון של הכרויות, טינדר וכאלה, והוא טוען שהוא לא משתמש בזה, אבל אני רוצה שהוא ימחק את זה והוא לא מקשיב לי כי הוא טוען שהוא לא אוהב שאומרים לו מה לעשות והוא לא ימחק כי אמרתי לו מה לעשות.
בקיצור, כל מה שאמרתי פה ועוד כמה דברים…
אני רוצה אותו כל כך, אבל הוא עושה את זה קשה, וניסיתי לדבר איתו על כל מיני דברים שהוא עושה ופוגעים בי, והוא אף פעם לא אומר סליחה, והוא אמר לי ״את חושבת שלא אכפת לי ממך? אז תלכי, הנה הדלת״.
כשהיה לו רכב הוא היה בא אליי הרבה, והוא גם אפילו הוציא את הרכב של אמא שלו פעם אחת כדי לקחת אותי, למרות שהיא לא הסכימה לו אבל היא הלכה לישון אז הוא ניצל את ההזדמנות. והוא הפתיע אותי ולא ידעתי שהוא יבוא בכלל, הפתיע אותי באמצע שינה. אבל זה דבר אחד שאני זוכרת שהוא באמת התאמץ…
יש לי רישיון אבל אין לי רכב, אז אבא שלי תמיד מקפיץ אותי אליו או שאני נוסעת באוטובוסים, אבל הוא לא רוצה בכלל לנסוע באוטובוסים כי זה כאב ראש בשבילו, והוא בטח לא ירצה שאמא שלו תיקח אותו אליי כי הוא אמר שהוא ירגיש כמו בן 16(הוא בן 24).
דיברתי איתו שזה מרגיש שהוא לא רוצה להתאמץ בשבילי, והוא אמר שיותר כיף לו בבית שלו, והוא מרגיש יותר משוחרר, והוא אמר שמתי שהיה לו רכב הוא תמיד היה בא אליי, אבל זה גם האוטובוסים וגם שהוא לא מתלהב כל כך לבוא אליי כי בתכלס באמת אי אפשר להיות משוחררים בבית שלי כי יש כל מיני דברים שמפריעים.
אנחנו גם לא יוצאים למקומות כי הוא לא רוצה לקחת מונית בגלל שהוא התרגל לרכב אז הוא לא רוצה לשלם, או לנסוע באוטובוסים אם זה יום חול.
נמאס לי כל הזמן להיות אצלו בבית, אני רוצה לצאת איתו למקומות אבל אין אפשרות איתו פשוט. הוא אומר שהוא גם מתבאס מזה כי אין לו רכב והוא כן היה רוצה שנצא למקומות.
אגב אני כל שישי כמעט אצלו, עושה איתו חגים, וכבר בשבוע הראשון נפגשנו איזה 4 פעמים מהלילה עד איזה 6 בבוקר. היה לנו חיבור ממש טוב. באותו השבוע גם הלכתי אליו ליום שישי.
בקיצור, אני חולה עליו, אני רוצה אותו, וקשה לי עכשיו לראות עתיד בלעדיו, אבל הוא פוגע בי…ולא חושבת שהוא היה נלחם עליי אם הייתי רוצה להיפרד, כי זה מרגיש ככה לפי ההתנהגות שלו.
פרידה במצב הזה - שהוא לא מוכן להקשיב ולהמשיך לפגוע בי, זו האפשרות היחידה לדעתכם?