בזוגיות עשור, נשואים ויש ילדים.
טוען שהוא כועס עליי כי אני מתלוננת בפניו על דברים, או מבקשת ממנו לעשות דברים למרות שהוא מאוד עסוק.
בגלל זה (לטענתו) שבועיים וחצי לא מתקרב אליי, לא נוגע, לא מביע אהבה ולא חיוך, כשאני מנסה לדבר איתו שהזוגיות לא מתנהלת ככה הוא אומר לי ככה אני.
אין עם מי לדבר, לא מנסה לפייס אותי או לתת לי אהבה. הולכים לישון כועסים, עצובים, לפחות אני.
זו לא פעם ראשונה, ככה הוא מתנהל בכל ריב או ויכוח, כל הזמן אני הייתי משלימה ושוברת את הקרח.
ובריב האחרון הבנתי שהיחס הנוראי הזה לעולם לא ישתנה, כל פעם שנריב אני אהיה מתוסכלת, עצובה, אבכה ואתייסר בלי שאף אחד יחבק אותי וידאג לנגב לי את הדמעות, להגיד לי שהכל שטויות ומה שחשוב זה שנשלים כי זה באמת ריב מטופש ולא משמעותי מידי.
החלטתי שאני צריכה לדאוג לעצמי, להרים את הראש ולהתגרש בהקדם האפשרי כדי להרחיק ממני את היחס הנוראי הזה.
הבעיה היא שיש עוד נפשות שתלויות בבחירותצשלי ואלה הילדים שלנו שעבורם זו תהיה טלטלה,
וגם אני שמוותרת על אהבה לגבר שבהרבה פרמטרים מאוד מתאים לי והוא חשוב לי.
אבל אין לו הכלה, זה כבד עליי נפשית ולא מגיע לי להיות במקום הזה, אני לא מאחלת לאף אישהנשבן זוגה יתרחק מגופה ומנפשה לתקופה כי הוא "כועס" עליה, זה כל כך חולני שהייתי רוצה להאמין שאני חיה בסרט ואני אתעורר בקרוב במיטה ליד מישהו שיתן לי אהבה ללא תנאים ויעריך אותי.
הייתי רוצה לדעת מה אתם חושבים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025