כחייל משוחרר צעיר הגעתי למרכז הארץ שם התחלתי לעבוד ובמקביל הכרתי את האשה הראשונה בחיי שניהלתי איתה חיי אישות במשך כשנה, בדירה השכורה היו עוד זוג שותפים צעיר, כולנו לא היינו תושבי המרכז.
עברנו שם תקופה נחמדה, הזוג עזב ונשארנו לבד בבית, לא כ''כ הסתדרנו והתאים לנו ואחרי תקופה מסויימת נפרדו דרכינו לנצח.
משם ועד היום עברתי ה מ ו ן בחיים, הרבה חברות, וכיום אני נשוי באשר עם ילדה בצבא,
אני אדם עסוק, יש לי המון על הלב ועל הראש כמו לכולם.
אבל, כל לילה אני חושב על הבית הזה והתקופה, על הבת זוג ועל עוד זוג השותפים שהיו,
מרגיש לי כמו מגנט ללכת לשם, מרגיש לי צורך לחפש את הבת זוג שלי הזו כדי לשוחח איתה (לא למטרה אחרת) וגם אני מוצא את עצמי מחפש בגוגל ובכל מיני רשתות חברתיות את השמות של השותפים הללו. לפעמים אני מוצא את עצמי פשוט מדבר איתה או יותר נכון מתרגל מה לומר לה (היא מאד אהבה אותי אני לא כ''כ)
איך אני מוציא את הבית הזה מהראש? ואולי ההיפך הוא הפתרון? זה ממש מציק לי.
ניסיתי גם להעזר בפסיכולוג ללא תועלת.
תודה מראש לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025