לי ולסגן שלי בעבודה יש היסטוריה נגיד את זה ככה.
תמיד מאוד חיבבנו אחד את השניה והרבה פעמים הוא רצה יותר אבל עצרתי את זה.
אנחנו חברים טובים, ידידים (או שיותר נכון היינו, תכף תבינו למה) היינו יוצאים לכל מקום עם חברים, מדברים כל יום.
יש לו אקסית אובססיבית ומטורפת שניסתה לסכסך בנינו והיה לי ריב קטן איתו בגללה, אני לא אפרט אבל בריב הזה הוא אמר לי ״תקשיבי אם את כזאת מתוסבכת ואת בחיים לא מאמינה לשום דבר שאני אומר, תעשי לי טובה ותתרחקי ממני אני לא יכול ככה״, בסוף הוא הבין שזה לא היה תסביך ושהיא ניסתה לסכסך וחזרנו לדבר רגיל לכמה ימים.
הייתי במשמרת איתו ואז אחד העובדים אמר שהוא אמר עליי משהו, באתי אליו והתעצבנתי על זה ואז הוא פשוט צרח עליי **מול כל העובדים** :
״את רואה?! על זה אני מדבר! מי שאמר לך את זה שיילך להזדיין, ולכי תיזדייני גם את!״ הוא חזר על זה פעמיים, וכעבור שעה ניסה לצחוק איתי ולדבר איתי כרגיל.
מאותו רגע אמרתי לו לא לפנות אליי, אני מתעלמת ממנו כמו מאוויר, (לא אומרת לו שלום אפילו שהוא אומר לי), הוא כל הזמן מנסה לצחוק איתי ולהתבדח איתי מול עובדים אחרים ואני שותקת. לא מסתכלת עליו..
זה לא כזה מזיז לו, הוא לא מביע טיפת חרטה ולא מבקש סליחה, ואני מרגישה ילדותית שככה אני צריכה להתנהג איתו.
מצד שני אני מרגישה שהוא לא כיבד אותי ושהוא שם עליי פס, וכנראה שאני גם לא חשובה לו אם הוא לא מנסה אפילו לדבר איתי.
מה אומרים, לנתק ממנו קשר לגמריי? הגישה שלי ילדותית או מוצדקת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות