יש לי חברה מאוד טובה וקרובה לליבי. אנחנו עובדות יחד מדברות המון המון על הכל. אנחנו נשואות והיא המון מגיעה לבקר . ויש המון כיף בחברות. היא מאוד מתאמצת עבורי טורחת מנתנהגת בחום ובפרגון . נותנת מכל מה שיכולה . עוזרת כשאני צריכה. הבעיה שכל שבועיים ככה יש פיצוץ בנינו על מה שהיא חושבת עליי שאני לא מספיק משתפת ולא מספיק כותבת באריכות בפרגון ובשיתוף לא מספיק חברה להגדרתה. אני לפי מה שאני מכירה את עצמי והסובבים אותי. אני אדם חברי מאוד . משתף מסור וכו. העניין שיש לי גם את המשבצת שלי והמקום שלי שלפעמים אני צריכה שקט. היא מרגישה דחויה ושאני לא מכבדת את המאמצים שלה(כמה שאודה ואעריך הכי שיש בעולם וגם אגיד זאת) בקיצור תחושה של חוסר אונים מצידי שאני לא מבינה מה היא רוצה מחיי שאני עושה כל מה שאני ומה שמסןגלת וכבר אני לא מסוגלת לשמוע את הטענות שלה עליי. זה ממש גורם לי להתרחק. מה עושים? אני מרגישה כל פעם מחדש שאני נחנקת. כאילו היא כל הזמן בודקת אותי ולא מבינה את מציאות החיים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025