אמא לא אוהבת את הבת זוג שלי ולהפך, אף אחת לא מוכנה לדבר עם השנייה, מה לעשות?

שלום,
בת הזוג שלי ואני ביחד קצת מעל שנה.
הזוגיות שלנו מדהימה, אנחנו אוהבים בטירוף, ורואים אחת את השני גם בעתיד הרחוק.
אמא שלי היא הבן אדם הכי יקר לי בעולם והקשר שלנו חזק מאוד.
מההתחלה לא נוצר חיבור בין בת הזוג לאמא שלי.
אמא שלי ראתה בה מההתחלה כבחורה לא תקשורתית שמזלזלת בה בגלל חוסר התקשורת הזו וחוסר הרצון לנסות להתחבר, ומנגד בת הזוג טענה שהיא ביישנית ושאמא שלי צריכה יותר לנסות לקרב אותה אליה ושהיא פשוט לא רוצה ולא נותנת לה הרגשה טובה בקטע הזה.
היחסים היו ככה מעל חצי שנה, לא היו ריבים והיה כבוד, אבל החיבור לא נוצר עם הזמן והילדים הקרירים פשוט נשארו כך. אחרי 9 חודשים של המון סבל פנימי של אמא שלי בגלל הקטע הזה, בטענה שהיא ניסתה הכול לקרב אותה ובת הזוג פשוט לא נותנת והיא חסרת תקשורת איתה, אמא שלי החליטה שהנוכחות שלה בבית עושה לה רע והיא הגיעה לקצה,
ובגלל שראיתי את זה ששני הצדדים לא היו בטוב כל כך ביחד החלטתי להניח לזה לקרות כסוג של ריסטארט ליחסים שאולי ייתן איזה "כאפה" למצב.
רק שזה עשה יותר גרוע, בזמן הזה חברה שלי לא באה אליי ורק אני אליה כבר כמה חודשים, אמא שלי עוד יותר גיבשה דעה שבת הזוג פשוט רעה בשבילי, היא טוענת שהיא רואה דברים כאמא, ופשוט הבת זוג הזאת אסור לי להמשיך איתה. אני מסביר לה כמה טוב לי וכמה אני אוהב אותה, והיא טוענת שאני נאיבי ולא רואה הכל, ואני רואה שהיא בסוג של מלחמה וקיבעון כי דואגת לי.
מצד שני, החברה שלי פגועה מהנושא מאוד.
אני ממש מבין אותה, אפילו שהייתה יכולה להיות יותר פתוחה במהלך החודשים הרבים שכביכול הכל היה נורמלי. אני מכיל את הכיס שלה, מסביר לה שאני אוהב אותה המון ועם לא הייתי אוהב מהלב אז הכי פשוט היה להיפרד או שזה היה קורה במהלך הריבים שלנו על הנושא.
אנחנו מתמודדים עם זה כמה חודשים, ולפעמים זה ממש גדול עליי שאני בין הפטיש לסדן , ואני פשוט מתחנן אליה שתפנה לאמא שלי, לא כי היא זו שצריכה, אלא כי אמא שלי קשה וממש בקיבעון, והיא הסיכוי היחידי להציל את היחסים האלה בעיניי, כי בכל זאת היחסים ביניהן חשובים לי מאוד בעיקר לטווח הארוך, ואם למשל אני אזום פגישה משולשת, אמא שלי תראה את זה כאילו הכרחתי את החברה וזה לא באמת יקרה אותה וירכך אותה.
חברה שלי פשוט לא מוכנה בשום אופן לעשות את זה. אומרת שזה יפגע לה בכבוד והיא לא צריכה.
מצד שני אמא שלי אפילו שיותר צריכה לעשות זאת, לא תעשה את זה ומצידה שניפרד כי היא מבחינתה מצילה אותי פה ומצידה שאכעס עליה עכשיו.
אני כל כך אוהב את חברה שלי ורוצה שזה יצליח לנו ובעזרת השם חתונה עוד כמה שנים, אבל הנושא הזה הורס לי כל כך, היחסים שלי עם אמא שלי שהיא הבן אדם היקר בחיי הם בשפל כמה חודשים בגלל זה,
והזוגיות עם חברה שלי מעורערת המון פעמים בגללי ובגלל שאני לא נותן לה תשובה חד משמעית שתיאורטית נתחתן גם אם לא יהיה בסדר עם אמא שלי.
אני רוצה לייצב את המצב עם חברה שלי שאני כל כך אוהב, לעשות את הכל נורמלי, ולהתרכז בלהתקדם בזוגיות הזו.
אבל התרחיש הכל כך נוראי בעיניי, זה להתחתן בידיעה שאמא שלי לא סובלת את בת הזוג שלי, בת הזוג לא סובלת אותה בחזרה, לא פתרנו את זה, ושנעמוד תחת חופה בלי ברכת הדרך מאמא שלי.
שגם ככה אפילו עכשיו במצב נפשי רע בגלל המצב שהגענו ובגלל שכביכול אני מבטל את הדעה שלה ורב איתה אינספור על זה.
אשמח לעצות כי אני פשוט מרוסק מזה.