היי ברצוני לשתף אתכם בסיפור שלי
אני וחבר שלי הכרנו לפני חצי שנה - בחור טוב, עובד בתור מנהל עסק, עושה תואר, רגיש, הוא הקסים אותי בכל פעם שדיברנו, והוא החבר הראשון שלי.
בתחילת הקשר היינו נפגשים הרבה כמעט כל יום וכל פעם שהייתי זקוקה לו הוא היה שם בשבילי,וכמובן שזה היה הדדי גם אני הייתי שם בשבילו, הסקס גם טוב והחברות טובה.
הוא הכיר את המשפחה שלי ואני את שלו
בחודש האחרון בזוגיות שלנו הרגשתי שהוא קצת לוקח אותי כמובן מאליו, מרשה לעצמו לאחר ולפעמים להבריז מהפגישות שלנו בטענה שהוא עייף ואין לו כוח כי עבר יום קשה בעבודה ובלימודים
אני מבינה לליבו - לא קל לעשות תואר וגם לעבוד ולהחזיק קשר ,אבל צריך שיהיה זמן לזוגיות וכמו שאני מסוגלת לפנות את זמני כל גם הוא(רוצה לציין שבהתחלה היה לו זמן משום מה גם כשלמד)
בסופש אחד כשהייתי אצל המשפחה הוא נפגש עם ידידה שלו (עדכן אותי לפני) ואמר לי שהם הולכים להיפגש אחד על אחד ,עכשיו אני בעד שילך להיפגש עם עוד אנשים חוץ ממני אבל לא כשהוא סיפר לי שהידידה הזאת שלו הייתה פעם דלוקה עליו , לא קרה כלום בפגישה וכששאלתי למה הוא הלך להיפגש איתה אמר לי שהוא הרגיש בודד והיה צריך לדבר עם מישהו (נשמע לי קצת חירטוט)
ישבתי איתו לשיחה ,אמרתי לו את כל מה שאני מרגישה
ובנוסף שאלתי אותו למה אנחנו לא נפגשים יותר כמו פעם והוא אמר שהוא רוצה להיות כנה איתי ולהגיד לי שהוא תפס ממני קצת מרחק בגלל התואר שלו (עושה תואר במדעי המחשב והוא בשנה השלישית)
את רוב כספו הוא הוציא עליו והוא ממש לחוץ לסיים אותו
אני תומכת בו מאוד, והכי בעד שהוא יסיים אותו בהצלחה
אבל הוא אמר לי שהוא כרגע לא בטוח אם הוא יכול להיות בזוגיות, בטענה שקשה לו להקדיש לי את הזמן הזה (להיפגש יותר, לצאת , לעשות דברים ביחד)
והוא שחוק מהלימודים ועייף.
אני במקום אחר לגמריי
אני רק רוצה לטייל ולטוס, לחוות אהבה ולהנות
יש פה פערים
מרגיש לי שאנחנו מתרחקים קצת
אני אוהבת אותו ולא רוצה לוותר עליו
מה אתם חושבים ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות