כדאי למכור את הדירה או להוציא אותה לשכירות?

תמיד אומרים שבחיים צריך לדעת להפריד בין תחומים.. למשל הכלכלי והרגשי.. ועדיין הרבה פעמים דבר משפיע על דבר אחר ובסוף השאיפה היא להרגיש טוב עם עצמנו גם אם זה לא עדיין דרגה של אושר נכסף.. אז העניין הוא כזה:

"קניתי" דירה לבד.. בעצם מחוייב למשכנתא.. הדירה היא דירת שיכון בעיר יחסית סבבה ועכשיו מניעים שמה תוכניות של פינוי בינוי.. עוד לא התקבל היתר אבל הכייון הוא טוב כשהעירייה ממש מעורבות ויש כתבות גדולות על הפרוייקט שבשכונה בעיתונות.

עכשיו עוד לא מפריע לי שהדירה היא דירת שיכון כמו שמפריע לי שאני ללא זוגיות ואין כלום באופק... אני גם מוגדר עם נכות נפשית מהביטוח לאומי ולמען האמת אני לא איזה דוגמן.. גם עבדתי בכמעט 4 שנים האחרונות בעבודה שעל פניו היא נשמעת טובה אבל הייתי עובד קבלן מהקטע של השיקומי.. ולשמוע איך כולם מקבלים תנאים הרבה יותר טובים ממך וכשאתה עובד יותר קשה.. זה גורם לך להיאכל מבפנים.. פתאום הגעתי למצב שאני לא מסוגל ללכת לעבודה.. כול השנים מה שהניע אותי הוא הרצון להגיע לרכישת דירה ובגלל זה סחבתי במשרה הזאת.. אבל כשאני רואה שהדברים לא מתפתחים לכיוון שאני רוצה.. אני פשוט מרגיש שאני מתאמץ לחינם.. ומכון השאלה היא.. מה בעצם לעשות עם הדירה? אני חושב שאז הבנקאית אמרה לי שאי אפשר למכור אותה ב5 שנים הראשונות.. אבל אם נניח אפשר.. כדאי לי אולי למכור ואז לצאת עם רווח ויצא שאני אגדיל את ההון שלי? אם נניח היו לי 300,000 שקלים אז אולי אני יכול עכשיו שיהיו לי 400,000 או חצי מיליון... הבעיה היא.. שוויתרתי על הזכות שלי לסיוע בשכר דירה עם לקיחת המשכנתא... או לחלופין להוציא אותה לשכירות.. למצוא יחידת דיור קלילה בעיר הM שלי ולהעביר את החיים ככה.. האמת היא ששום אופציה לא נראית לי עדיפה יותר מידיי.. נורא הייתי רוצה לחיות את החיים במלואם בקטע של פיתוח קריירה ובת זוג שאני מבסוט ממנה...אבל לצערי אני מתחיל לאבד אמונה בזה.. אני באמת אובד עצות.. למשל גם כשגרתי בשכירויות היה לי קשה.. עד שהגעתי למצב שהיו לי קצת סטוצים שמה.. לנושא ה"נשים גברים" אני עוד בכלל לא נכנס.. אבל נמאס לי כבר רק להיות בריצות ולא להנות מכלום.. גם החיי חברה לא משהו.. כשיש אנשים שניתקתי מהם קשר שמבחינתם להיפגש פעם ב3 חודשים או מנגד אחרים שאין לי לאן להתקדם איתם בחיים.. אשמח לעצות.