היי
אני בכיתה יב ושיעורי הספורט אף פעם לא היו קלים בשבילי אבל לאחרונה זה כבר נהיה יותר מידי
אני מרגישה שזה סוחט ממני הרבה יותר ממאמצים גופניים - מאמצים נפשיים.
לפני כשנה אבחנו לי דיכאון ואני נוטלת כדורים על בסיס יום יומי שאמורים לתת לי מוטיבציה לעשות פעולות בסיסיות מבלי לחוש כל כך ברע
כל רעיון של לזוז ולהתאמץ פשוט לא מצליח לי (זה באמת מעבר לפינוק) ברגע שהשיעור מתחיל ואנחנו מתבקשות לרוץ אני מקבלת התקף חרדה
אני מרגישה לא בנוח עם עצמי ועם הגוף שלי ומרגישה כאילו כולם מסתכלים עליי ושופטים
זה הרבה יותר מרק הרגשה רעה. זה סיוט. זאת תחושה שאני פשוט לא יכולה להילחם בה.
אני לא יודעת למה, אבל כל פעם בשיעורי ספורט אני מוצאת את עצמי נאבקת בדמעות שלי.
שיעור שעבר אחד המורים (גבר בן 50) בא אליי וזרק לי הערות על הגוף שלי תוך כדי שיעור ספורט ופשוט הרגשתי שאני לא מצליחה לנשום כשהוא התקרב לגעת בי כדי ״לעזור לי״ לבצע את המתיחה בצורה נכונה יותר.
תוך שניה הרגשתי שוב את אותה ההרגשה שחוויתי בגיל 9 כשגבר אחר הרשה לעצמו יותר מדי.
אין לי שום בעיה בריאותית כלשהי חוץ מלחץ דם נמוך ומחזור בברזל.. שום דבר שיכול להצדיק פטור מספורט
אבל מה שבטוח זה שאני לא מסוגלת יותר להגיע לשיעורים האלו.. במיוחד לא עכשיו אחרי מה שקרה. אני לא רוצה לראות את המורה הזה יותר.
חשבתי לגשת ליועצת כי אמרו לי שהיא יכולה לתת פטור אבל אני לא יודעת מה להגיד לה בשביל שיצדיק את הפטור הזה. אני לא רוצה שהיא תגיד לי בצורה צינית ״אין לך ברירה תתאמצי ותתגברי על זה כולם עוברים את הקושי בשיעורי ספורט״
אני לא חושבת שהיא באמת תבין..
ואני גם לא רוצה לספר לה על המורה הזה. אני לא רוצה שאף אחד ידע.
אם אני לא אקבל את הפטור הזה אני פשוט לא אגיע לשיעורי ספורט ואקבל נכשל בתעודה.
קבעתי עם היועצת פגישה השבוע ואני חייבת עזרה מכם, מה להגיד? איך להגיד? איך אני מקבלת את הפטור הזה?
בבקשה תענו כמה שיותר מהר
תודה לעונים❤️
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות