אני ובן זוג שלי שנתיים יחד , גרים ביחד כמעט שנה בבית של ההורים שלי ( היה ביננו מרחק גדול ככה שעשינו את הצעד הזה) ומרגישה שהאהבה כבר איננה
אני חושבת שעוד בשלב הדיבורים הבנתי שאני והוא מאד שונים ולא בטוח שנסתדר יחד , אך בכל זאת עשיתי זאת כי היה ביננו דינמיקה טובה , נפגשו והדיבור זרם הייתי מאוהבת מעל הראש , אני הייתי הנשיקה הראשונה שלו והסקס הראשון כך שזה לא היה מוצלח ועד היום עדיין לא, אם הוא לא מענג אותי לפניי אני בחיים לא גומרת מחדירה וזה לא כזה מעניין אותו גם העיקר שהוא יעשה את שלו , בגלל שהוא גר אצל ההורים שלי הוא מרגיש חופשי לדבר עם אמא שלי על הכל ולשתף אותה על הריבים שלנו , ואז היא מתנגחת איתי ואני יוצאת הלא טובה ובכללי שום דבר שהוא עושה בשבילי לא מרגש אותי כבר , ואני אומרת אם זה מה שקורה שאנחנו שנתיים מה יקרה עוד עשור עוד לא התחתנו ילדים כלום , אפילו אח שלי אמר שאנחנו כמו זוג שנשוי חמישים שנה ולא בקטע הטוב, אין ריגושים כל הזמן מתנגחים
לא מרגישה פרפרים מרגישה שבאלי לחתוך ופשוט לא מצליחה , אני מלאה אבל יכולה להגיד שמאד מטופחת יודעת להתלבש ולדפוק הופעה אבל המשקל אצלי זה אישיו לא פתור, לא באלי להשלות אותו ומספר פעמים דיברתי איתו על זה שדיי זה כבר לא זה ואולי ננסה לשנות אבל הוא בשלו , הוא אומר טוב טוב וממשיך להתנהג ככה , לפעמים אני מקנאה בחברות שלי שיוצאות לדייטים וחוות פרפרים וריגושים ומפחדת שזה אהיה מאוחר מידי , אשמח שתעזרו❤️
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות