חברה שלי גרה לבד בדרום הארץ (מרחק של שעה-שעה וחצי נסיעה ממני במרכז).
בגלל תקשורת לא טובה שנהייתה כמו כדור שלג בינה לבין אמא שלי, היא כבר לא באה אליי ורק אני בא אליה (זה התחיל מאמא שלי שהחוסר תקשורת איתה ממש שבר אותה ועשה לה רע ועכשיו גם חברה שלי לא רוצה לבוא גם אם היה אפשר).
לא מספיק כל הבלאגן הזה,
גם המשפחה שלי, ההורים, אחים שלי וחברים שלי ממש מבואסים עליי שלא רואים אותי בסופשים כמעט, ועם כמה שאני נהנה בסופשים עם חברה שלי ואנחנו עושים חיים, גם אני מתגעגע לזה וחסר לי.
עד עכשיו יוצא שאני בערך כל סופש שלישי נשאר בבית (ואז באמצע שבוע בא לחברה שלי מאחהצ עד הבוקר למחרת). בסופש הזה קשה לחברה שלי אבל היא מבינה ומפרגנת.
מה הייתם עושים במקומי, איפה הייתם מוצאים את האיזון בין להיות עם חברה שלי ולשמור על זוגיות תקינה וטובה שלא נרגיש שלא מתראים כמעט בגלל פערי המרחק הגדולים, לבין להנות עם המשפחה, אחים וחברים ולהקדיש גם להם סופשים.
והכי חשוב - איפה אני לא מאבד את עצמי ועושה שיהיה לי הכי טוב עם כולם ואני לא ארגיש אי נעימויות מכולם. תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות