התלבטתי מאד אם לשאול אבל אני כלכך מתוסכל שמקווה שתוכלו להאיר מעט את עיניי. התחתנו לפני כשנה וחצי לאחר חברות ואהבה גדולה מאד במשך 3 שנים, היא רווקה צעירה ממני בכמה שנים ואני גרוש פלוס 2 בנות מקסימות בגיל 9,11. לפני שהתחתנו היחסים שלה עם הבנות היו בסדר גמור, לא אהבה גדולה אבל כן אמפתיה וחברות. קיוויתי שזה ישתפר ויתחזק אך התבדתי מאד. כבר לפני שתחתנו היו לה כל מיני יציאות שמראות קושח בלקבל אותן אבל הנחתי וקיוויתי והייתי כנראה גם קצת עיוור מאהבה, שזה רק נקודתי. אלא שלאחר שהתחתני המצב החמיר ולאחר שנולדה לנו תינוקת (לפני כחצי שנה) נהיה מזעזע. היא נלחמת איתי בצורה מטורפת שלא אלך לבנות באמצע שבוע כל פעם בתירוץ אחר ולמרות שאני רואה אותן רק פעם בשבוע. היא נלחמת בי שלא אהיה איתן בחגים ובחופשים והיא נלחמת איתי שלא אראה אותן בסופשים אפילו שמדובר רק בשבת אחת לשבועיים. המצב כואב לי וקשה עליי מאד. היא רבה איתי בעוצמות שלא הכרתי ובמילים ובאמירות שגורמות לי להצטמרר. הדבר הזה פוגע ברצון שלי לחיות איתה ובאהבה שיש לי כלפיה. לדבריה אני צריך לבחור בינה לבינן. היא לא מוכנה כבר חצי שנה שהן ידרכו אצלנו בבית והיא גם לא מוכנה שאהיה עם ביתי הקטנה כשהן איתי. בקיצור המצב נהיה בלתי נסבל. חוץ מזה הזוגיות שלנו הייתה מצויינת הרבה בילויים וחופשות בחול תמיד תמיד לבד. היא מרגישה שהיא נחנקת ולא מוכנה לקבל אותן. אפילו לטיפול פסיכולוגי הלכתי תוך כוונה שהיא תבוא איתי ולקבל כלים להתמודדות היא לא מוכנה. יצאתי מהבית לפני כמה ימים כי כבר אינני יכול עוד. שוקל להתגרש. כואב לי מאד על בנותיי מצד אחד אם לא נתגרש ועל בתי הקטנה מאידך, אם נתגרש. ככל שחולף הזמן לצערי הרב אני לא רואה שום סיכוי שהיא תשתנה. והשבועות האחרונים רק הוכיחו את זה עוד יותר. כואב לי ששוב אני מפרק בית ושוב אני אצטרך להתגרש. ושוב (עוד) מזונות. ושוב סביבה מרכלת ומרחמת. מצד שני לחיות באומללות כזאת זה לא באמת חיים. לעתים מצטער שרציתי כלכך עוד משפחה וילדים ועכשיו צריך שוב לעבור את כל זה..אובד עצות. אשמח לתובנות ולעצות מחכמתכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות