ביחד כבר חצי שנה, מתי אני אמורה להמשיך להילחם ומתי פשוט להבין שאנחנו לא מתאימים?

היי. זוג צעיר בסביבות גיל 30 פלוס.
יוצאים כחצי שנה ביחד. לא גרים יחד, מתראים פעמיים בערך באמצע שבוע וכל סופ"ש קבוע.
המגורים בנפרד מתאימים לשנינו בעקבות עבודות שלנו אז לא נאחד כתובות בקרוב.
מדובר בקשר מאוד אינטנסיבי מהשנייה הראשונה, כימיה מטורפת במיטה ובתקשורת בינינו.
זוכרת אותנו בתור התחלה מבלים ימים שלמים אחד עם השנייה בלי רעשי רקע, בלי שנגע בפלאפונים, נטו כיף, סקס ושיחות.
בזמן האחרון היחסים בינינו השתנו.
מן הסתם ככל שהזמן עבר למדנו להכיר אחד את השנייה יותר לעומק ולמדנו להכיר את היתרונות והחסרונות של כל אחד.
עד שהגיע הריב הראשון.
בריב הזה הרבה דברים צפו שלא כל כך אהבתי.החל מטון הדיבור שלו שנהפך להיות תוקפני ומאשים ( אני אישה סופר רגישה וקשה לי להתמודד עם צעקות ומעדיפה להמנע מעימותים) ועד לאמירות מכאיבות.
חשוב לציין שאני אדם מאוד מדע ואני הראשונה שתודה בחסרונות שלה.
אבל כן יש בי המון רצון להשתפר, להצליח ולהיות גרסה יותר טובה של עצמי.
והוא? מידי פעם הוא מודה בטעויות אבל לרוב הוא מתגונן, תוקף ( במילים) ומתעצבן.
אני מרגישה שאין לי מקום להביע רגשות כי כל רגש מתפרש אצלו כדרמטי מידי או שאני סתם עושה סרטים.
מאז הריב ההוא ליבנו את העניינים אבל המתח נותר באוויר.
היה לנו ריב נוסף שבו לא דיברנו כמה ימים ( ניסיתי ליזום שיחה אבל הוא לא היה מעוניין)
לפני 3 ימים מישהו עקץ אותו בכסף וחסם את המספר שלו. הוא ביקש ממני לשלוח צרור קללות לאותו בן אדם וכשלא עשיתי זאת באותו רגע הוא כעס עליי ואמר שהוא לא סומך עליי ושהוכחתי לו שאני לא אעשה בשבילו מעל ומעבר.
ניסיתי להסביר לו את הצד שלי וניסיתי לעזור בדרכים אחרות אבל הוא לא היה מוכן לשמוע. התקשרתי אליו אחרי כמה שעות, הוא לא ענה מאז. כבר עברו 3 ימים ולא דיברנו כלל.
זאת פעם שלישית שהוא עושה לי טיפול בשתיקה וזה כל כך לא פייר!!!!!! הפעם החלטתי שאני לא יוצרת איתו קשר בחזרה. לא חושבת שעשיתי משהו נורא וגם ניסיתי ליצור קשר ולא היה מענה.
הגעתי למצב שגם כשאני כועסת עליו לגבי משהו אני לא אומרת כי אני חוששת מהפיצוץ שיגיע אחריי זה.
בנוסף לכל זה.. אין לנו שום זמן איכות ביחד חוץ מאוכל, סקס וצפייה בטלוויזיה.
אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מעבירים שבועות מול מסכי הטלוויזיה והפלאפון.
אני אישה שצריכה לדבר, צריכה גירוי אינטלקטואלי, צריכה בן אדם שרוצה קצת יותר מלבזבז את הזמן שלו מול משחקי מחשב וטלוויזיה.
ניסיתי לדבר איתו על הנושא אבל זה מסתכם ב"טוב נעשה משהו מתישהו"
חצי שנה של קשר ולא היינו בדייט אמיתי אחד.
היינו רק בחוף פעם אחת ומאז אנחנו רובצים בספה.
קשה לי עם ההרגשה הזאת שאני כמו תפאורת רקע בזמן שהוא עושה את הדברים שבא לו.
הדבר בא לידי ביטוי גם בחדר המיטות, אין כבר השקעה כמו בהתחלה.
מתהפכת לי הבטן רק מלחשוב שאני אפרד ממנו כי עם כל החסרונות מעולם לא היה לי קשר כזה עמוק עם בן אדם.
אני לא יודעת מתי אני אמורה להמשיך להלחם ומתי פשוט להבין שאנחנו לא מתאימים.

עצות?