הכרנו דרך בנדוד שלי, התחברנו מאוד, נהיינו חברים טובים מאוד שמדברים כל יום והרבה, היינו מדברים על הכל, מרגישים הכי חופשי שיש, היינו שומרים אחד על השני, קצת מקנאים, אבל תמיד באמת היינו שם אחד בשביל השני, בתקופה האחרונה יצא שהיינו רבים במלא שיחות, יצא שפחות נפגשנו והמון מיקרים שלא היינו מבינים אחד את השני, המערכת יחסים שלנו הייתה לא ברורה, כמו שאמרתי, לא זוג אבל גם לא סתם חברים, ואחרי תקופה של ריבים ואי הבנות פה ושם, החלטנו שעדיף לנו קצת מרחק, אבל עדיין חשובים אחד לשני ותמיד פה.
זה לא היה לי פשוט כי באמת שאהבתי אותו כחבר טוב מאוד, ומלדבר כל יום זה פשוט שום תקשורת, ויותר מיזה, שמתי לב שכנרא אנחנו לא כזה בטוב כמו שחשבתי שסיימנו, הוא כועס עליי, וזה באמת לא קל לי, אני מתגעגעת אליו, לדבר איתו, לצחוק איתו, לשתף אותו בדברים שעוברים עליי, הוא באמת היה אחד האנשים הקרובים אליי ועכשיו זה חסר לי, אני יודעת שזה לא אמור להיות כזה נורא בסופו של דבר, כי הוא לא הגבר של חיי, ואת הזוגיות שלי אני אמצא ביום מין הימים והוא יהיה הגבר החשוב לי.
אבל עדיין, הוא חסר לי כרגע, וכשאפאחד לא רואה, אני חושבת על הקשר שלנו ומתחרטת שרבנו על שטויות ועכשיו אין אותנו יותר, רוצה להאמין שזה לטובה וזו באמת ההחלטה הנכונה לנו כרגע.
אבל איך להתגבר על זה? לדעת את זה, זה דבר אחד, אבל באמת להרגיש את זה ולהתקדם הלאה.. איך???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025