נפרדתי ממנה אבל מרגיש שכדאי לנסות שוב, לפנות אליה או שהיא פשוט לא מוכנה לקשר?

לפני חודשיים וקצת נפרדתי מהאקסית שלי אחרי 10 חודשים של קשר, הכרנו במקום העבודה ומהרגע הראשון נדלקנו אחד על השנייה, הייתה משיכה מטורפת, שכבנו כמה פעמים, באיזשהו שלב אני הצעתי לה לצאת והיא נבהלה והחליטה שנפסיק להיפגש, התבאסתי אבל יום יומיים המשכתי הלאה.
אחרי חודש בערך שכבר הייתי עם עוד שלוש בנות אחרות קלטתי ממנה רמזים , היא הראתה נכונות למשהו רציני, וזה קרה, אני קיבלתי אותה למרות שדחתה אותי לפני, אפשר להגיד שויתרתי על האגו. הקשר היה טוב ברוב הזמן, אהבתי אותה מאוד, אהבתי את המשפחה ואת הסביבה שלה, הדהים אותי איך היא הכניסה אותי לחיים שלה אחרי שדחתה אותי, הרגשתי שזכיתי בה, פשוט אהבתי לתת לה, עם זאת לא ביטלתי את עצמי לרגע. אבל עם הזמן הרגשתי שאני קצת מנוצל לצרכים שלה, אני תמיד שם בשבילה, נותן במקסימום, הסקס היה טוב וגם המשיכה אבל לקראת הסוף כבר הרגשתי שאני לא יכול יותר, שכבנו רק שהיא רצתה, שאני רציתי הרבה פעמים היא אמרה שהיא עייפה וגמורה ואין לה כוח, זה התבטא בעוד תחומים, מבטלת יציאות שקבענו, מאחרת לי לפעמים, מעבירה ביקורת על דברים שאני עושה, בכללי הרגשתי תחושה של זלזול. אחרי תקופה של הרבה ריבים ומחלוקות, שאמרתי לה כמה המצב מקשה עלי, והיא אמרה שהיא תשתדל יותר וכל פעם זה חזר לאותו מצב. ואז אמרתי די, למרות שאני כל כך אוהב אותה אני חייב לנער את העץ הזה. ישבנו על ספסל ברחוב ואמרתי לה שאני לא חושב שזה הולך לכיוון טוב ולדעתי אנחנו צריכים להפריד כוחות, שאני אוהב אותה וכל כך רציתי שזה יצליח, אבל אחרי כל הצאנסים שנתתי אני לא יכול יותר ללכת על ביצים. היא פשוט קמה והלכה, בלי להגיד שלום ובלי להילחם, אחרי כמה דקות שלחה לי הודעה "שהלוואי שהייתה יכולה להגיד לי את זה פנים מול פנים אבל לא הצלחתי" "שעצוב לה שזה נגמר ותודה על מה שנתתי לה ואיך שהתייחסתי אליה" ושהיא מצטערת שהיא לא הצליחה לתת לי יותר והתעסקה בעצמה. הערכתי את זה, אבל היה לי חבל שלא אמרה את זה בפני. מאז לא דיברנו ולא ניפגשנו, עברו חודשיים ואני כל הזמן חושב עליה, לא בקטע של חרטה כי אני יודע שזה מה שהיה אמור לקרות, אבל מעניין אותי אם משהו השתנה ושוקל לנסות לגשש ולראות אולי יש עוד איזשהו סיכוי, אני יודע שהיא נפגעה ממני וזה בא לה בהפתעה, גם ממני נפרדו ואני מכיר את ההרגשה. אין לי שום בעיה להכיר בחורות חדשות, אני נראה טוב ומוכשר וכל הזמן מתחילות איתי בנות, אבל איתה הרגשתי משהו מיוחד, לא מוסבר. כרגע לא יודע מה אני רוצה לעשות עם זה, בינתיים ממשיך בחיי ואפילו מתקדם ומשפר את עצמי, אני בחור מוכשר ועסוק. אבל כל הזמן חושב עליה, בלי הפסקה. ממש עוצר את עצמי לא לדבר איתה ולהציע לה להיפגש, אין לי מושג מה איתה עכשיו. אני יודע שהיא בחיים לא תפנה אלי מעניינים של פחדנות או אגו. לדעתכם שווה לנסות ליצור איתה קשר פעם אחת ולראות מה קורה? או שאין טעם והבחורה לא מוכנה לקשר רציני? מישהו שקרה לו מקרה דומה?